לשמחתנו גם הפעם הורחב המעגל,
ואף זכינו לתגבור מילדי התיכון.
הנושא של שני השיעורים היה תפילה.
שעורו של הרב ירון עסק בשאלה האם התפילה היא תקנה מאברהם, יצחק ויעקב, או שהתפילות תוקנו כנגד הקרבנות. ראינו כי זו אינה שאלה תיאורטית בלבד, אלא יש לה גם השלכות מעשיות. למשל: האם נשים חייבות באמירת הקרבנות, האם ניתן להשלים תפילה שהוחמצה, האם יש הבדל בעניין זה בין תפילת מוסף לשלוש התפילות האחרות, ואפילו השאלה מתי אומרים את שיר של יום בשבת - אחרי תפילת שחרית או אחרי תפילת מוסף.
כמו כן עסקנו בשאלה מדוע קרבן התמיד אינו מוזכר בתפילת העמידה, ובאפשרות להוסיף תפילות או בקשות אישיות אל תוך סידור התפילה.
מאיר רונן, אח של אריאל, ר"מ בישיבת כפר-גנים שבפתח תקווה לימד על מבנה התפילה, האם להתפלל מהסידור או מהלב?
עפ"י הרמב"ם, את התפילות מתחילים תמיד בשבח, ממשיכים לבקשה ומסיימים בהודאה.
עמדנו על הדברים המקשים עלינו את הריכוז בתפילה: השגרתיות, המלים הקבועות, הזמנים הקבועים, ההכרח והחד צדדיות שבתפילה.
אחת הדרכים לפתור בעיות אלו היא למצוא את הנתיב הפתוח בלבנו לתפילה, ולפתוח בעזרתו פתח להתקרב לקב"ה. למדנו מהמדרש המפליא על פגישת יעקב ויוסף לאחר 22 שנה. נכתב כי רק יוסף נופל על צווארו של אביו ובוכה, ומסביר רש"י: "אבל יעקב לא נפל על צוואריי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו: שהיה קורא את שמע". ההסבר, שאדם צריך לנצל גם את רגעי ההתרגשות הגדולים ביותר שלו לצורך עבודת ה'.
עסקנו במשמעותה של התפילה כאמצעי קשר. לא רק להעביר בקשות לקב"ה, אלא גם להיות קרובים אליו יותר, כדברי ר' נחמן מברסלב: "עיקר התחברות ודבקות לה' יתברך על-ידי התפילה, כי התפילה היא השער שדרכו נכנסים לה' יתברך".
וכפי שכתב ר' יהודה הלוי בשירו:
דרשתי קרבתך בכל ליבי קראתיך
ובצאתי לקראתך לקראתי מצאתיך.
ובהסבר לדברי הרב קוק, כשאדם נפתח בכל ליבו אז הוא נפתח לנשמתו המחוברת לקב"ה בקשר תמידי.
מידע באינטרנט: http://groups.google.co.il/group/yachdav_be_vav