בשיעורו של הרב ירון עסקנו

בשאלה האם ומתי מותר לשקר.

ראינו כי ישנן שלוש מצוות בתורה המתייחסות לשקר:

 

ואולם, שקרים שאינם נכנסים לתוך אחת משלוש הקטגוריות הללו, נחלקו הפוסקים האם יש בהם איסור מן התורה או הנהגה טובה בלבד. ראינו סוגים שונים של שקרים, וכשחז"ל אמרו שמותר לשנות מפני השלום או בשביל עניינים שבצניעות וכדומה - ההיתר הוא רק לסוג מסוים של שקר, ולא לשקר שיכול להיגרם ממנו הפסד לזולת.

לסיום ראינו שגם במקומות שבהם התירו חז"ל לשנות, הרי שזהו דבר שראוי להימנע מכך משום הפסוק שירמיהו הנביא מוכיח את בני ישראל עליו: "וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יְהָתֵלּוּ וֶאֱמֶת לֹא יְדַבֵּרוּ לִמְּדוּ לְשׁוֹנָם דַּבֶּר שֶׁקֶר הַעֲוֵה נִלְאוּ".

 

 

 

עם דינה אמיר למדנו את הפטרת השבת: על האשה השונמית. "אשה גדולה" - שיש לה הכל ומחליטה לבנות בשביל אלישע - איש האלוקים עלית גג ואינה רוצה כל תמורה. מגחזי שומע אלישע שאין לאשה בן ומחליט על דעתו, להבטיח לה בן. האשה אינה מודה על ההבטחה, רק מפחדת מאכזבה. הבן שנולד גדל - ומת. אמו אינה מחפשת עזרה רק ממהרת לאלישע הנביא שיצילו. בקריאת הפסוקים אנו מוצאים דמיון מילולי להולדתם של יצחק ושל שמואל. ללידתם של בנים אלו היתה מטרה, לבנים היה יעוד, הנס נעשה ע"י הקב"ה. על בנה של האשה השונמית איננו שומעים יותר מאוחר, וכן איננו יודעים על התערבותו של הקב"ה. רק כאשר אלישע מנסה להחיותו נכתב "ויתפלל אל ה' ".

 

האם חרג אלישע מסמכותו? היכן מידת הענווה של אלישע? האם אפשרי נס ללא ייעוד?

 

 

 

בשישי הבא נארח את ינאי עופרן ד"ר לביופיזיקה ואורן הרמן ד"ר להיסטוריה של המדע

שישוחחו עמנו על הסדרה של ערוץ 8 "אז הרצל אמר".

במוצ"ש ורביעי בערב יוקרן בערוץ הפנימי הפרק: "כיפה שקופה".