בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה של מוסר ומלחמה. האם ניתן ללמוד דיני מוסר מלחמה מהתורה, בעת שהמוסר היה כל-כך שונה מהיום? האם המלחמות שלנו היום מוגדרות כמלחמות מצווה? האם במלחמת-מצווה יש מצווה להרוג גם מי שאינו שותף במעגל הלחימה? האם כל התגרות של אויב נחשבת עילה למלחמה? ראינו כי למרות שפסוקים רבים בתורה עוסקים במלחמה, הרי שמעט מאוד ספרי הלכה עסקו בשאלות אלו במשך הדורות, מכיוון שהשאלות לא היו רלוונטיות. בדור האחרון החלו פוסקי הלכה להתמודד עם שאלות אלו, וראינו את תשובותיהם של הרב גורן והרב ישראלי לשאלה של פגיעה באזרחים במהלך המלחמה.

 

 

בן הקיבוץ, רו"ח עמוס אמיר עסק בשאלה מדוע בני ישראל נקראים בתנ"ך, לעיתים, בכינוי 'עברים' ומה המשותף לכל המקומות שבהם הם נקראים כך? השיעור מבוסס על מאמר מאת הרב יואל בן נון בנושא: העברים וארץ העברים.

ראינו שלושה הסברים למקור השם 'עברים': הסבר אחד הוא מפני שאנו בניו של אברהם שבא "מעבר הנהר". הסבר שני הוא שאנו מצאצאיו של עבר בנו של שם. (יש לציין שבעבר מקומות נקראו על שם אנשים, ולא אנשים על שם מקומות, ולכן ההסבר השני נשמע הגיוני יותר). הסבר שלישי מופיע במדרש רבה שאברהם נקרא עברי לפי שהניח את "כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד".

באגרות אל-עמארנה שנמצאו במצרים נמצאו אגרות רבות שעוסקות בקבוצות של חַ'בִּירוּ (או עַ'בִּירוּ) אשר הן קבוצות של עבדים שהשתחררו ומאיימים על ערים רבות בכנען. היו ניסיונות לזהות אותם עם בני ישראל, אבל מדובר בתקופות שונות ובקבוצות שאינן קשורות זו לזו.

התיאוריה של הרב בן נון גורסת כי 'עברים' הוא כינוי למעמד ולא לעם, ולכן בכל המקומות שבהם אנו נקראים עברים יש לזה קשר לעבדות.

את דו-השיח בין פרעה למשה הוא מסביר כך: בהתחלה משה פנה אל פרעה בשם ה', אבל פרעה – בתפיסתו האלילית – אומר שמצרים אינה בתחום שלטונו ואין הוא מכיר בו. לכן פונה משה אליו בשם א-לוקי העברים – שיש לו סמכות שיפוטית בכל העולם. בספר יונה, בעת שהיתה סערה גדולה בים וכל המלחים קראו איש בשם אלוהיו – אמר יונה שהוא עברי, ומיד הבינו כולם שהבעיה היא בגללו, מכיוון שבים אין שלטון מקומי של אלים אלא רק של מה שהם תפסו כא-לוקי העברים.

 

הנושא שנלמד ביום שישי הבא יפורסם