בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלה מה מוגדר כרפואה ומה לא. ראינו כי ע"פ התורה ניתנה רשות לרופא לרפא, אבל השאלה היא מה מוגדר כרפואה. ישנן סגולות שונות שהיו נחשבות כבעלות יכולת ריפוי, והשאלה היא האם מבחינה הלכתית הן נחשבות רפואה או לא. יש לכך מספר השלכות מעשיות - כגון האם יהיה מותר לחלל שבת בשביל לעשות את הפעולה הסגולית הזו, וכן האם יש במעשים הללו איסור משום שהם מנהגי גויים - או שאם יש אנשים שמאמינים שלדברים אלו יש יכולת לרפא, אין בכך איסור.
ראינו את גישתו של הרמב"ם, (שהיה רופא בעצמו, כידוע) וכתב על מעשים מסוימים שהם נחשבים לרפואה גם אם אין להם הסבר מדעי - אם כי הוא לא התיר לעבור על איסור תורה לצורך רפואות אלו.
כמו כן ראינו שישנו שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון, והוא התועלת הפסיכולוגית של המעשה. גם אם אין לו תועלת רפואית אחרת, הרי שהוא יכול להיות מוגדר כרפואה.
לסיום, ראינו תשובה הלכתית של הרב רבינוביץ שדן בשאלה האם עובד סוציאלי יכול לנסוע בשבת כדי להגיע למקום שהיה בו פיגוע, וכן האם ראש מועצה מקומית יוכל לעשות זאת כדי להרגיע את הרוחות ולוודא שאנשי המקצוע פועלים כשורה.
ד"ר עליזה זיידמן מנהלת מח' פנימית בבי"ח השרון חידדה בשיחתה את שאלות האתיקה ברפואה. התחלנו בשאלה הבסיסית האם מותר לעשות שינויים במעשי הבריאה?
המשכנו לשאלה האם לבצע החייאה או לתת לטבע לעשות את שלו?
מהו המקום לדעתו של הרופא בשיקולי ניבוי עתידי?
האם להתייחס לגיל החולה, לסטטיסטיקת שנות החיים?
מה השיקול שמנחה בהארכת חיים? מי וכיצד מחליטים מהי איכות חיים?
מה קובע, שיקול הדעת הרפואי או שיקול דעתו של החולה?
מיידעים חולה לפני פרוצדורה רפואית. עד איזה פרט ואחוזי סיכון לפרט?
האם יש מקום לשיקול כלכלי, לעלויות הכספיות?
בדיקות מחלות גנטיות לעובר כאשר הן יקרות מאוד ואחוזי החולים נמוכים מאוד, האם המדינה צריכה לשלם את הבדיקות או במקומם לשלם לתרופות?
האם להזהיר את הסביבה ממחלה מדבקת ללא הסכמת החולה?
סיימנו בדוגמאות בהן התבקשנו לחוות את דעתנו על הפתרון הרצוי והודגשו חילוקי הדעות.
על נושא אחד הסכמנו כולנו:
עדיף שד"ר עליזה תמשיך לבוא להתארח אלינו כאן, ונזכה בע"ה לבריאות שלמה.
בשבוע הבא זאב ספראימקב' יבנה, פרופ. ללימודי א"י כותב הספרים "משנת ארץ ישראל"
בנושא: שלוש דרכים להבנת המשנה