השבוע היה לנו רק שיעור אחד מפי הרב ירון, ובו עסקנו ביישוב שני פסוקים תמוהים בפרשת השבוע. הפרשה כולה עוסקת בנאומו של משה אשר מסכם את ההיסטוריה של עם ישראל, ובין הדברים מזכיר גם את חטא העגל. ואולם, בתוך התיאור על חטא העגל, אשר היה בשנה הראשונה של הנדודים במדבר, מופיעים שני פסוקים מנותקים אשר עוסקים במות אהרון, ובמסעות האחרונים במדבר סיני, אשר התרחשו שלושים ותשע שנים מאוחר יותר.
ראשית, ניסינו ליישב את הפסוקים האלה לכשעצמם - ולראות כיצד הם מסתדרים עם רשימת המסעות שבספר במדבר.
בשלב השני ניסינו להבין את ההקשר של שני הפסוקים האלה לסיפור שאותו הם קוטעים.
ראינו כי חז"ל הביאו סיפור שלם שאינו מוכר לנו משום מקום אחר בתנ"ך, והוא שבני ישראל התחילו לחזור למצרים ממש כשהיו על סף הכניסה לארץ, והם חזרו לאחוריהם שמונה מסעות עד שרדפו אחריהם בני לוי ועשו איתם מלחמה. במלחמה זו נהרגו רבים מבני ישראל וגם מבני לוי, וזה מסביר את הכחדתם של מספר משפחות במפקד שנעשה בפרשת פינחס.
ע"פ הסיפור הזה ניתן להבין את שני הפסוקים התמוהים, מכיון שבדומה לחטא העגל מדובר בחטא שבני ישראל עשו ובני לוי נלחמו נגדו, והסיפור הזה גם מיישב את הסתירה בסדר המסעות שבין ספר במדבר לספר דברים. ואולם, קשה לומר שזהו הפירוש הפשוט של הפסוקים מכיון שהעיקר חסר מן הספר, ואם היה מדובר בתוכחה כלפי בני ישראל היא היתה צריכה להיאמר במפורש, כפי שנאמר לגבי חטא העגל, מספר פסוקים לפני כן.
הסבר אחר שראינו קושר את מותו של אהרון לחטא העגל. לפי דברי המלבי"ם, למרות שהתורה כותבת בפירוש שמשה ואהרן נענשו על חטא מי מריבה, הרי שזה היה רק תירוץ. הסיבה האמיתית למותו של משה היא חטא המרגלים, כפי שהוא עצמו העיד פעמיים בתורה, והסיבה האמיתית למותו של אהרן היא חטא העגל. אמנם משה הצליח בתפילתו להציל את אהרון ממוות באותו רגע, אבל העונש שהוא לא ייכנס לארץ נשאר בתוקפו, ולכן משה מספר לבני ישראל מיד לאחר חטא העגל על מותו של אהרון, כדי שהם יבינו שגם זה היה בגלל החטא הזה.
בשבוע הבא יוסי טורצקי, הבן של ד"ר פיי, מהגרעין ביהוד, מפיק ובמאי סרטים בחיל חינוך
בנושא: המסע בחגי תשרי
בעוד שבועיים, פר' כי-תצא, נורית יעקבס צדרבאום, ד"ר לאומנות
בנושא: האומנות במבט יהודי, פילוסופי ופסיכולוגי