הפעם מתכונת השיעורים שונתה. בשיעור
הראשון התחלנו להתכונן לחג החנוכה הבעל"ט.
למדנו עם שולי גל על: מדינת החשמונאים. התחלנו ברקע ההיסטורי כאשר היוונים שולטים בארץ. תקופה של סובלנות דתית, מיזוג תרבויות ויחס טוב לתושבים – נתינים.
לאחר מותו של אלכסנדר הגדול ארץ ישראל היתה נתונה תחת שלטון תלמי ושלטון סלבקי לסירוגין. ההתפתחויות התרבותיות היווניות התקבלו בברכה בדרך כלל אבל כשהתרבות ההלניסטית תפסה אופי יותר דתי התעוררה התנגדותם של נאמני ה'.
הגורם המכריע לקביעת הצביון הדתי היה במינוי הכהן הגדול ועל כך נאבקו. החשמונאים החזיקו בדעה כי יש להלחם כדי להשיג גם חירות מדינית. לעומתם קבוצות המתייוונים הסתפקו בחירות דתית.
בשנים אלו התחלף השלטון ועבר מיד ליד, כאשר לאורך הזמן החשמונאים היוו קבוצה מאוד משמעותית.
לאחר סקירה של השתלשלות האירועים בצמוד לאילנות היוחסין של כל קבוצה, נשאלו שתי שאלות:
- מה גרם לחשמונאים להתעקש על עצמאות מדינית? כאשר היו רק קומץ איכרים לעומת אימפריה עולמית. האם בסיכויים כאלו קטנים מותר לסכן חיי אדם? האם מותר להלחם בשבת?
- האם החשמונאים באמת היו נאמני ה'? ההלכה היא שכהן גדול הוא מזרע צדוק הכהן, כיצד העזו לבחור כהן משלהם?
התשובות הן:
- למתתיהו היה ברור כי האמונה והאידיאולוגיה הם אבני היסוד המובילים וקובעים בחיים. יוון משולה לנמר עם ארבע כנפיים המסמלות את השילוב בין רוחות השמים השונות. ישראל, משולים לשמן זית, שאינו מתערבב. הסיסמא: "עם לבדד ישכון" היא המאפשרת לנו לשרוד כעם. טשטוש והתערבבות עם אומות העולם יחסל את עם ישראל, ולכן אנו במאבק קשה ותמידי.
- החשמונאים אכן היו נאמני ה' לחלוטין. הם ידעו שהכרחי שתהיה מלכות ישראל כדי לאפשר חיים דתיים בארץ ישראל לאורך זמן. בשלטון זר החירות הדתית לא יציבה ואין בטחון שתשמר החירות הדתית. לכן החליטו שעדיפה מלכות קלוקלת במקצת מאשר שלטון זר.
בשיעור השני חברנו לקבוצה מנחלים ומכפר סירקין שישבו, למרגלות מגדל המים, לשמוע מנחום על קיבוץ בארות יצחק.
בשבוע הבא נחזור בע"ה לסדר הרגיל: השיעור הראשון עם הרב ירון בן-דוד
והשיעור השני עם תמר ברמן-שלומוביץ, נכדתה של אורה אהרן,
הטוקסיקולוגית הראשית לבריאות הסביבה של משרד הבריאות.
בנושא: הקשר בין בריאות וסביבה