ערב ט"ו בשבט עסקנו בעצים.
בשיעור של הרב ירון עסקנו בעץ השקד.
ראינו כי המַטֵה שבעזרתו עשו משה ואהרון את האותות במצרים היה מעץ השקד, וזהו אותו מטה שבו קרע משה את הים, בעזרתו הוא היכה בצור בחורב, ואותו הוא לקח איתו בזמן מלחמת עמלק. זהו גם אותו מטה שבמחלוקת קרח ועדתו הוציא פרחים ושקדים. המיוחד בעץ השקד הוא שהוא ממהר לפרוח יותר משאר העצים, וגם הזמן שחולף מרגע החנטה ועד הבשלת הפרי הוא קצר מאוד - 21 יום ע"פ חז"ל.
בדומה לנבואת ההקדשה של משה, אשר היתה קשורה לאותו ענף של עץ שקד, כך היה גם בנבואת ההקדשה של ירמיהו, אשר אמר שהוא רואה מקל שקד, והקב"ה אמר שזה מסמל את העובדה שהוא שוקד על דבריו לעשותו. יציאת מצרים לוותה בהרבה חפזון - באכילת הקרבן וביציאה ממצרים, וגם החורבן - להבדיל - נעשה בחפזון, כפי שאומרים חז"ל שהקב"ה מיהר את החורבן שנתיים לפני הזמן כדי שכשאחרוני היהודים יצאו לגלות הם עדיין ימצאו את הגולים שגלו בגלות החרש והמסגר, והללו יוכלו לסייע להם לשרוד את הגלות מבחינה רוחנית. 21 יום חלפו מהבקעת החומות ועד חורבן בית המקדש - כנגד 21 הימים שעד גמר הפרי.
ואולם, הגאולה העתידית כבר לא תהיה בחפזון, כפי שאמר הנביא (ישעיהו נב, יב): "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".
דינה אמיר לימדה את משל יותם. התחלנו ברקע, גדעון השופט ניצח את המדיינים, בני ישראל ביקשו שימלוך עליהם אך הוא סרב: "לא אמשול אני בכם ולא ימשול בני בכם, ה' ימשול בכם". לאחר מותו של גדעון שכנע בנו אבימלך את תושבי שכם שהוא ימלוך עליהם, ואז הרג את 70 אחיו "על אבן אחת", רק יותם הבן הצעיר ניצל. כשנודע ליותם על הרצח עלה להר גריזים ומשל את משלו לאנשי שכם. יתרונו של המשל כאמצעי רטורי בו השומע מפרש ומסיק מסקנות לבד, הוא אינו יכול להכחיש ולהתווכח. "הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך" – למה עצים צריכים מלך? למה הלכו? הרי העצים נטועים במקום אחד ואין צורך במלך שיסדר את חייהם. הזית, התאנה והגפן מסרבים בנימוק שהם ממלאים את תפקידם כראוי ולכן אין סיבה שיוותרו על אורח חייהם כדי למלוך. אז פונים העצים לאטד, יורדים ברמה מעצי פרי גבוהים לשיח סרק, תפקידו רק להגן על הבוסתן, הוא הגדר עם הקוצים המונעת כניסה לגן חסרונו הגדול שבעת שריפה הוא מלבה את האש. האטד מעוניין וגם מאיים על העצים שאם לא יבחרו בו ישרוף אותם.
הנמשל לא מפענח את המשל, אלא מאשים את אנשי שכם על שמשחו את אבימלך להיות למלכם ועל שאפשרו לו, לבן הפילגש, לרצוח את אחיו. יותם מסיים את הנמשל בהצגת שתי אפשרויות העומדות בפני בני שכם: "תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך".
בשישי הבא ישראלה נבו עו"ס, יועצת ומפתחת שירותים לבעלי צרכים מיוחדים, אשתו של חנן מנהל המוסך
בנושא: תפיסה טיפולית ותכנון הכפר השיקומי "עלי נגב"