בשיעורו של הרב ירון עסקנו בשאלת יחס התורה לעבדות.
ראינו כי התורה מקבלת את מוסד העבדות ואף קובעת כללים לעגן מוסד זה. יחד עם זאת, בכל הנוגע לעבד עברי התורה נמנעת כמעט לחלוטין מלכנותו בכינוי 'עבד', וההלכות של עבד עברי אינן דומות להלכות עבדים, אלא להלכות שכירים.
ואולם, לגבי עבד כנעני התורה מקבעת את מעמד העבד כנחות יותר מבן החורין, ויש לכך השלכות רבות. למשל: מי שחובל בעבד, אין דינו כמי שחובל בבן חורין. יחד עם זאת, בדברים מסוימים מעמדו של העבד גבוה יותר מזה של בן החורין: מי שחובל בעבדו באחד מעשרים וארבעה ראשי איברים או בעינו או בשינוי - נאלץ לשחרר את עבדו לחירות, למרות שאם הוא היה עושה כן לבן חורין הוא היה משלם את הנזק שנגרם ותו לא. ראינו כי בתקופת התנ"ך היה מקובל לנקר את עיני העבדים או לכרות את אוזניהם או לקצוץ את אצבעותיהם, כדי למנוע בריחה או להשפילם, וממילא מצוות התורה באה כתגובה לאותו מנהג אכזרי: מי שיעשה כן לעבדו יאלץ לשחררו.
התורה לא תמכה במוסד העבדות, אלא הכירה בו כצורך הכרחי בתקופה הקדומה, אשר בה חברה לא היתה יכולה להתקיים אחרת, אך סייגה מאוד את ההלכות הללו, כדי שבשלב מסוים יכירו כולם בכך שכל בני האדם שווים. את רעיון השוויון בין בני האדם הבינו בני ישראל כבר בתקופת המשנה, כאשר בניגוד לחוק הרומאי היהודים נהגו לשחרר את עבדיהם גם במחיר סיכון חייהם. כיום, ברוך ה', ברוב העולם הנאור קיבלו את השקפת העולם של היהדות, והעבדות הפכה להיות בלתי חוקית.
ישראלה נבו עו"ס, יועצת ומפתחת שירותים לבעלי צרכים מיוחדים, אשתו של חנן מנהל המוסך שוחחה עמנו בנושא: תפיסה טיפולית ותכנון הכפר השיקומי "עלה נגב". בעבודתה עם עמותת על"ה במוסד שיקומי בגדרה, למדו כי למבנה ולסביבה השפעות על החוסים בו. למשל, כאשר אנשים עם בעיות התנהגות גרים בבניין עם מסדרון ארוך מספיק שאחד הדיירים מתחיל להשתולל יש מהומה, וכעבור זמן השאר מחקים את ההתנהגות וגם הם גורמים לרעש ונזקים. לשינוי מבני פיזי של צורת המגורים יש השפעה עמוקה על איכות החיים.
בכל העבודה עם נכים ומוגבלים יש שאיפה לקדם אותם לעצמאות שמשפרת את מערכת היחסים של הנכה עם עצמו, עם הוריו ומשפחתו ועם הצוות המטפל. נכות ומוגבלות אינם משולבות בהכרח, לעיתים המוגבלות היא תוצאה של הנכות, סביבה שאינה מותאמת לנגישות הנכים ומונעת מהם עצמאות היא שמגדילה את המוגבלות.
לבעלי צרכים מיוחדים ישנם פתרונות ומערכות מסודרות, בעזרת המדינה, רק עד לגיל 21 ולא מעבר לגיל זה.
לפתרון בעיית הבוגרים נרתמו דידי ודורון אלמוג, הוריו של ערן ז"ל, עם עמותת על"ה להקמת הכפר השיקומי "עלה נגב" ליד אופקים בניהולה של ישראלה. תכנון הכפר נמשך כשנתיים וחצי בהקפדה על כך שיהיה סביבה לא מסכנת, שהעיצוב לא יעיד בחיצוניותו על מוגבלויות ונכויות דייריו, שיהיה מקושר לסביבה 'ידבר' עם הנגב וצבעיו וכן יאפשר מערכת יחסים הדדית עם הקהילה הקרובה. הכפר כולל את כל צרכי אנשיו וכן: בי"ס לחינוך מיוחד, בי"ח לפעוטות ללא תוחלת שיקומית, מרפאות, סביבה תרפויטית טיפולית ועוד.
בשישי הבא, בין תענית אסתר לפורים, נלמד עם ד"ר ענת חן אוצרת מוזיאון היכל שלמה, ממושב נחלים,
בנושא: מסכות ופרצופים – בין אסתר המלכה להסתר פנים