יחדיו בו'

20/05/12
הוסף למועדפים קבע כדף הבית
רזולוציה אופט' 1024X768
חיפוש
הרשמה
התחברות

יחדיו ב - ו' שיעורי הרב ירון בן דוד


	מאמרים אחרונים \| ארכיון \| חיפוש אכילת דגים עם בשר או עם חלב - קראו עוד... חלק גדול מהלכות הכשרות נמצא בפרשת השבוע. ישנה רשימה של העופות הטמאים, והגדרות של בהמות, חיות ודגים המותרים באכילה. לגבי הדגים הכלל הוא הפשוט ביותר קראו את כל המאמר היכן נמצאים כלי המקדש? - קראו עוד... כשאנחנו קוראים את פרשיות השבוע ורואים את הפאר וההדר של כלי המשכן, פעמים רבות אנחנו תוהים להיכן נעלמו כל הכלים האלה. ובכן, יש להבדיל בין שתי קבוצות של כלים. הקבוצה האחת היא כלי המקדש שנלקחו ע"י טיטוס בעת חורבן בית המקדש: קראו את כל המאמר מסיכות אחרי פורים - קראו עוד... אמנם לדבר על מסיכות אחרי פורים זה קצת כמו אתרוגים אחרי סוכות, אבל בכל זאת המסכה היא מוטיב שחוזר על עצמו פעמיים בפרשה: קראו את כל המאמר יחס התורה לעבדות - קראו עוד... לאחר שסיימנו את מתן תורה, אנחנו מוכנים לקובץ המצוות הראשון של התורה. והנה, המצוה הראשונה שבפרשת משפטים גורמת לנו תחושת אי נוחות: 1. שמות פרק כא, פסוקים א-יא וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם: אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ: אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ: וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי: וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם: קראו את כל המאמר מעמדם של עשרת הדיברות - קראו עוד... עשרת הדיברות הן ודאי מצוות חשובות מאוד. הן המצוות שנבחרו להינתן בפני כל קהל ישראל במעמד הר סיני, ולפי הרס"ג כל תרי"ג המצוות משתלשלות מעשרת הדיברות. ואולם, בניגוד למצופה, אין התייחסות מיוחדת לעשרת הדיברות בתפילותינו. אנחנו מכירים את שירת הים בעל פה, כמו גם את שלוש הפרשיות של קריאת שמע, אבל דוקא את עשרת הדיברות אנחנו לא מכירים יותר טוב מאשר שאר התורה. ואולם, לא תמיד היה זה כך. המשנה אומרת שבבית המקדש לפני עבודת הקרבנות היו אומרים את עשרת הדיברות ואח"כ את קריאת שמע: קראו את כל המאמר למה יש יהודים שלא מניחים תפילין? - קראו עוד... מצוות התפילין היא אחת המצוות היסודיות ביותר ביהדות. חז"ל (קידושין לה, א) אמרו על הפסוק "וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ" שהוקשה כל התורה כולה למצוות תפילין, וזהו אחד המקורות לכך שבכל התורה כולה נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. ובאמת, הרבה מימרות של חז"ל מדגישות את חשיבות המצוה הזו והיותה אחת ממצוות היסוד של עם ישראל: קראו את כל המאמר האם יש אמת באסטרולוגיה? - קראו עוד... כאשר פרעה מתחיל לספוג את עשר המכות הוא עוד לא יודע מה מחכה לו. לאחר מכת הדם, שארכה שבוע שלם, פתאום כל גבול מצרים שרץ צפרדים, והדבר הופך להיות מטרד עצום למצרים. הוא פונה למשה ומבקש ממנו להסיר את הצפרדעים, ובתמורה הוא יסכים לשלח את העם. משה מסכים מיד, ושואל מתי פרעה רוצה שזה יקרה. וכאן פרעה אומר דבר מפתיע מאוד: קראו את כל המאמר בן סורר ומורה - קראו עוד... אחד הציוויים התמוהים ביותר בתורה הוא נושא בן סורר ומורה. הוא תמוה לא רק בגלל שהוא דורש מההורים לעשות משהו לא טבעי לחלוטין, אלא בגלל שהוא נוגד את כללי המשפט הרגילים של עדים והתראה וכו'. כך נאמר בפרשתנו: קראו את כל המאמר למה לא מוזכרת ירושלים בתורה? - קראו עוד... בפרשתנו אנו נתקלים לראשונה בביטוי שיהפוך להיות מצוי מאוד בספר דברים, אך לא הוזכר כלל לפני כן, והוא המקום אשר בוחר ה'. מבקרי המקרא השתמשו בזה בתור 'הוכחה' לכך שספר דברים הוא מאוחר יותר, כי ייחוד מקום העבודה לא הוזכר באף אחד מהספרים האחרים. נבחן את הדברים האלה בהמשך. בכל אופן, ברור שההתייחסות ל'מקום אשר יבחר ה' בולטת מאוד בספר דברים. הפעם הראשונה שזה מופיע הוא בפרשתנו, בקשר לאיסור שחיטה מחוץ לאותו מקום: קראו את כל המאמר חצי יהודי - קראו עוד... ברצוני לעסוק היום בשאלה של אנשים שנקראים 'חצי יהודי'. בדרך כלל אנחנו מבינים שאין דבר כזה 'חצי יהודי', כמו שאין דבר כזה חצי בהריון. מנסיוני בפראג, ידעתי שכל מי שיש לו שם משפחה יהודי, סימן שהוא אינו יהודי. בגלל אחוז נישואי התערובת העצום שם, הסיכוי ששני ההורים של מישהו הם יהודים הוא אפסי. קראו את כל המאמר חלונות בבית כנסת - קראו עוד... הנושא שבחרתי לעסוק בו היום אינו לקוח מתוך פרשת השבוע, וגם לא קשור להרצאה שתבוא בעקבותיי, אלא בעקבות דיון שהתפתח בשבועות האחרונים על גבי הידיעון ובהרבה שיחות שהיו לי בעל-פה עם אנשים ובעיקר נשים. אתחיל באנקדוטה קטנה: בהיותי בפראג כיהנתי כרב בבית הכנסת הישן-חדש, האלטנוישול, אשר נבנה במאה ה-13, והוא בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר באירופה. כשהוא נבנה, עדיין לא חשבו על נשים שירצו לבוא לבית הכנסת, ולכן הוא נבנה בסגנון גותי ובדומה לכנסיות מאותה תקופה, בלי עזרת נשים. קראו את כל המאמר "מיהו דתי?" - קראו עוד... אחד הנושאים הנידונים בפרשה הוא בקשתם של בני גד ובני ראובן לנחלה בעבר הירדן המזרחי. פרשה זו אמנם חשובה לצורך סיפור הנחלות, אבל הפכה להיות חשובה מאוד גם בענייני מקח וממכר וגם בענייני קידושין. בכל כתובה ובהרבה שטרות נוספים ניתן למצוא את הביטוי "כתנאי בני גד ובני ראובן". מקור הדברים הוא בדברי משה ליהושע ואלעזר הכהן בפרשתנו: קראו את כל המאמר "מה בקשו בנות צלופחד" - קראו עוד... בדרך כלל מביאים את הסיפור של בנות צלפחד בהקשר של פמיניזם, ומגדירים אותן כפמיניסטיות הראשונות. אך האמת היא שמי שיעיין במה שהן ביקשו, יראה שאין הדברים ממש כך. הן מעולם לא דרשו שוויון לגברים ולנשים, ואפילו לא ביקשו משהו לעצמן, אלא רק לאבא שלהן: קראו את כל המאמר "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" - גבולות המותר והאסור ברפואה - קראו עוד... תני דבי רבי ישמעאל: "ורפא ירפא" - מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות. לימוד זה הוא יסודי מאוד בענייני אמונה. אילולא הפסוק הזה יכול היה אדם לטעון שאין רשות לרופא לרפא, כי הקב"ה עושה את מה שטוב לעולם, ואם הקב"ה יחליט שאדם זה צריך לחיות הוא ימצא דרך לרפא אותו, ואילו הרופא לא צריך להתערב בדרכי השגחת הקב"ה בעולם. שאלה זו נכונה עוד יותר כשמדובר באדם שלא ניזוק מאדם אחר אלא בדרך הטבע או כתוצאה מאסון טבע. ואולם, אחרי הפסוק הזה ודאי פשוט שלרופא מותר לרפא כל חולה, ואין בכך כל איסור, כי הקב"ה נתן בידינו את כל הכלים ומחובתנו לדאוג לשמירת גופנו בכל האמצעים העומדים לרשותנו. אבל השאלה הנשאלת בשיעורנו היא מה נחשב רפואה, ומה חורג מגבולות הרפואה ועובר אפילו לכיוון האיסור של עבודה זרה? המשנה במסכת שבת אומרת כך (הבאנו את הדברים ע"פ גרסת הרמב"ם. ע"פ הגרסה שלנו ת"ק הוא ר"מ והחולקים עליו הם חכמים): קראו את כל המאמר האם יש מצוה להשתתף בבחירות? - קראו עוד... תמיד לפני הבחירות שומעים על רבנים שאומרים שאסור להשתתף בבחירות ויש בזה איסור דאורייתא, ולעומתם רבנים אחרים שאומרים שיש בזה מצוה וחובה. בדרך כלל כשמדברים על מצוה, מדברים על כך שהבחירה הנכונה מביאה לתמיכה בתלמודי תורה, או לתמיכה במשפחות ברוכות ילדים וכדומה. היום ברצוני לבדוק האם יש בכך גם מצוה של מינוי מלך. ראשית, יש לחקור האם בכלל ישנה מצוה למנות מלך. הדבר, כידוע, שנוי במחלוקת תנאים שראשיתה בהבנת פסוקים בתורה: קראו את כל המאמר קופת צדקה - קראו עוד... קופת צדקה לפעמים ישנם גופים שנותנים קופות צדקה בחינם, כדי שאנשים יחזיקו בבית קופה. לפעמים אדם קונה קופה כזו לעצמו. היום ברצוני לשאול מספר שאלות על קופת הצדקה שאצלנו בבית: 1. האם אדם יוצא ידי חובת נתינת צדקה כשהוא שם את הכסף בקופה בביתו? 2. אם חסר לי כסף מזומן, האם מותר לקחת כסף זה כהלוואה ולהחזיר אחרי זמן? 3. האם מותר לשנות את הייעוד של הכסף - כגון לפדיון שבויים? 4. האם אני מחוייב לתת את הצדקה רק למי שנתן לי את קופת הצדקה? קראו את כל המאמר האם יצאנו ממצרים ביד רמה? - קראו עוד... אנחנו רגילים לצייר את יציאת מצרים כיציאה ביד רמה, וכפי שאומרת התורה "ובני ישראל יוצאים ביד רמה". אבל מי שמסתכל בתורה רואה כי היציאה לא היתה ממש ביד רמה, והיתה מלאה רמאויות והסתרת האמת. ראשית, שאילת הכלים - אשר התורה מזכירה שלוש פעמים, ומשמע שנעשתה פה רמאות כלפי המצרים: קראו את כל המאמר האם מותר לפגוע באזרחים במלחמה? - קראו עוד... וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ: הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ: וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס: וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ: וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ: וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה: וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה קראו את כל המאמר הצומות של טבת - קראו עוד... חודש טבת הוא חודש נחמד. תחילתו בחג החנוכה, ואפילו הצום שבו הוא הצום הקצר ביותר בשנה. אך האמת היא שהחודש הזה הוא החודש העמוס ביותר בצומות, אלא שאת מרבית הצומות אנחנו לא צמים כיום. כידוע, תעניות שובבי"ם ת"ת, מתחילות בחודש טבת, ומתנהלות בכל ימי שני וחמישי, אבל הן גולשות גם לחודש שבט ואדר. אבל יש דבר ייחודי לחודש טבת, והא רק בשנות בצורת. המשנה במסכת תענית אומרת שבשבעה במרחשון שואלים את הגשמים. אם הגשמים לא מגיעים עד יז במרחשון, היחידים מתחילים להתענות שלוש תעניות, בימים שני, חמישי ושני. אך מה קורה אם עדיין לא ירדו גשמים? -אומרת המשנה כך: קראו את כל המאמר מדוע 200 עיזים? - קראו עוד... הסברו של האדמו"ר מאוסטרובצה אודות הכמויות, במתנות יעקב לאחיו עשו קראו את כל המאמר מתי נולדו בני יעקב? - קראו עוד... בבואנו לדון בפרשת ויצא, צריך לעשות קצת סדר בזמנים. ראשית, נקרא את כל סיפור שהיית יעקב בבית לבן, עד הרגע שבו יעקב מבקש לצאת מבית לבן קראו את כל המאמר כיבוד אב ואם וכוחה של קללה - קראו עוד... עשיו, כידוע, הצטיין רק במצוה אחת: כיבוד אב ואם. ליתר דיוק: כיבוד אב. אבל בהתחשב בעובדה שהוא הצטיין במצוה הזו, לא ברור כיצד הוא הסכים להתחתן עם שתי נשים שהיו מורת רוח לאביו. האם הוא לא פחד לעבור על מצוות כיבוד אב? קראו את כל המאמר בדיקת משפחות החתן והכלה - קראו עוד... החלטה להתחתן היא ודאי החלטה לא קלה. התלבטויות רבות מלוות זוג צעיר בבואם להינשא זה לזו. אבל מלבד ההחלטה האם בני הזוג מתאימים זה לזו, שגם היא לכשעצמה החלטה מאוד לא קלה, מתווספת לזה החלטה נוספת, והיא האם המשפחות מתאימות זו לזו. האם בכלל יש מקום להתלבטות כזו, או שברגע שהזוג מתאים לא צריך לחפש בשאר בני המשפחות? רבינו בחיי כתב על פרשת השידוך של אליעזר שנהוג לקרוא אותה לחתנים, שהסיבה היא שהחתן צריך לשקול טוב למה הוא רוצה להתחתן עם האשה הזו: קראו את כל המאמר "אכילת בשר לכתחילה או בדיעבד?" - קראו עוד... כידוע, התורה אינה אוסרת על אכילת בשר. אבל האם כך היה המצב תמיד? עם בריאת האדם אמר הקב"ה לאדם ולחוה שהם ירדו בחיות ובעופות ובדגים, אבל לגבי אכילה הוא נתן להם רק את העצים והפירות: קראו את כל המאמר האם יש חשש עבודה זרה באמירת הסליחות? - קראו עוד... בסליחות הנאמרות ע"י האשכנזים יש חלקים שהם קבועים ויש חלקים משתנים. הבסיס הוא קבוע, והוא כולל חצי קדיש ואשרי יושבי ביתך בהתחלה, וקדיש תתקבל בסוף - ממש כמו מבנה של תפילה רגילה, וביניהם עיקר הסליחות שהם אמירת יג המידות והוידוי שלוש פעמים - זכר לוידוי של הכהן הגדול ביום הכיפורים. בנוסף מזכירים אנו פסוקים רבים (שחלקם שונו קצת כדי להתאים אותם ללשון רבים), וקריאה לקב"ה שיענה לנו באיזשהו אופן - בין אם זה כמו שענה לאברהם אבינו ובין אם זה כמו שענה למרדכי ואסתר וכו'. בסוף כל זה, מופיע הקטע ה'בעייתי' הבא: קראו את כל המאמר עלינו לשבח - קראו עוד... תפילה זו היא תפילה שלרוב מזלזלים בה כי היא נמצאת בסוף התפילה, אבל בימים הנוראים, אולי כחלק מתהליך התשובה שלנו דוקא על הפרטים הקטנים, לוקחים את אותה תפילה ומעבירים אותה לאחד מרגעי השיא של הימים הללו: בראש השנה התפילה הזו נמצאת בתפילת מוסף, כפתיחה למלכויות, וביום הכיפורים היא נמצאת בחזרת הש"ץ של מוסף - כפתיחה לסדר העבודה. בשיעור זה ברצוני לענות כל כמה שאלות בעניין זה: א. מה מקומה של תפילה זו באמצע התפילה? ב. למה בחזרת הש"ץ ישנה הפסקה בין שני החלקים של התפילה הזו (לפי האשכנזים) ע"י התפילות 'היה עם פיפיות' ו'אוחילה'? ג. למה בחזרת הש"ץ של מוסף של יום הכיפורים מופיע רק החלק הראשון? קראו את כל המאמר פר' השבוע ניצבים "פרוזבול" - קראו עוד... מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה: וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה': אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ: אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹקֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ: רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹקֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: כִּי ה' אֱ-לֹקֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ: קראו את כל המאמר פר' השבוע חוקת "שחרור שבויים וחוסן לאומי" - קראו עוד... השבוע התקבלה החלטה בעניין עסקה עם החיזבאללה על החזרת אלדד רגב ואהוד גולדווסר. המחיר שנצטרך לשלם תמורת גלעד שליט עדיין לא נקבע סופית. מסתבר שהמחיר שמדינת ישראל משלמת בעד שבויים וגופות של חללים גדל והולך בטור הנדסי. קראו את כל המאמר פר' השבוע שלח לך "האם יש מצוה לגור בירושלים?" - קראו עוד... כשעלו המרגלים לתור את הארץ משה לא שלח אותם באופן ספציפי למקום מסויים: קראו את כל המאמר פר' השבוע בהעלותך - קראו עוד... בסופה של הפרשה אנחנו מוצאים את הסיפור הבא, שיכול להוות דוגמא נוספת לכך שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה: 1. במדבר פרק יב פסוקים א - טז וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח: וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה' הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע ה': וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: קראו את כל המאמר פר' השבוע בחוקותי "רשב'י במערה" - קראו עוד... דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, ויתיב יהודה בן גרים גבייהו. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו - לא תקנו אלא לצורך עצמן, תקנו שווקין - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמן, גשרים - ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה - יתעלה, יוסי ששתק - יגלה לציפורי, שמעון שגינה - יהרג. קראו את כל המאמר שביעי של פסח - קראו עוד... ביעור מעשרות ווידוי מעשרות הן שתי מצוות (או אולי אחת, לפי הרמב"ם וראשונים נוספים) נדירות, שבמשך שנים רבות לא קיימו אותם, ולכן לא כולם מודעים אליהן. אבל דוקא אנחנו, כחברה חקלאית, צריכים להאדיר את המצוות הללו, להכיר אותם, ולנסות להבין את המסרים והרעיונות שעומדים מאחוריהן. קראו את כל המאמר פר' מצורע "ארבעה בנים" - קראו עוד... מזגו לו כוס שני, וכאן הבן שואל אביו, ואם אין דעת בבן - אביו מלמדו: 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה? שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור? שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי? שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים?' ולפי דעתו של בן אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה: קראו את כל המאמר פר' תזריע ערב פסח שחל בשבת - קראו עוד... תנו רבנן: הלכה זו נתעלמה מבני בתירא. פעם אחת חל ארבעה עשר להיות בשבת, שכחו ולא ידעו אם פסח דוחה את השבת אם לאו. אמרו: כלום יש אדם שיודע אם פסח דוחה את השבת אם לאו? קראו את כל המאמר פר' תזריע "על גזענות יהירות ולימוד תורה" - קראו עוד... דבר נדיר במקצת הוא ערב פסח שחל בשבת. הפעמים האחרונות שזה היה היו בשנים תשנ"ד, תשס"א ותשס"ה, אך הפעם הבאה שזה יקרה יהיה רק בשנת תשפ"א - אם בינתיים לא יחדשו את קידוש החודש ע"פ הראיה. בכל אופן, אנו רואים שזו לא תופעה נדירה במיוחד. ואולם, בגמרא (פסחים סו, א) מובא סיפור שממנו משמע שהיה זה דבר חריג מאוד: קראו את כל המאמר פר' פקודי "השימוש באינטרנט" - קראו עוד... אינטרנט - הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ... וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים? קראו את כל המאמר והדרתה פני זקן - קראו עוד... היום כמעט ולא משתמשים במלה 'זקן'. כשרוצים להגיד על מישהו שהוא זקן, מעדיפים לומר 'קשיש', 'בגיר', 'מבוגר מאוד' וכו'. המלה זקן נחשבת מילת גנאי. בשיעור זה ברצוני קודם כל להדר את פני המלה 'זקן' ולהחזיר אותה למקומה הטבעי. אין מדובר רק בשינוי לשוני, אלא בעיקר בתפיסה שלדעתי גורמת לעניין זה. קראו את כל המאמר הכעס כאמצאי חינוכי פר' כי תשא - קראו עוד... כשמשה יורד מהר סיני הוא רואה את עם ישראל הרוקד סביב העגל. הדבר הזה אינו מפתיע אותו במיוחד, שהרי הקב"ה כבר אמר לו זאת לפני כן, אבל בכל זאת המעשה של משה הוא דרסטי מאוד: קראו את כל המאמר מעשה ידיי טובעים בים ואתם אומרים שירה? - קראו עוד... לאחרונה פורסם מעשה גבורה של מ"פ בגולני, סרן ניתאי עוקשי, שקיבל צל"ש על קרב פנים אל פנים שניהל מול מחבל. כשנגמרה לו התחמושת באמצע הסתערות מטווח אפס, והוא ראה שהמחבל זרק רימון לעברו, הוא קפץ אל המחבל, הרים אותו וסוכך על עצמו בגופו של המחבל. המחבל נהרג מהרימון שהתפוצץ והקצין נפצע קל מאוד. כל האירוע מתועד ע"י מזל"ט והצילום פורסם לאחרונה. אודה ולא אבוש: ראיתי את הסרט ולבי התמלא גאוה ושמחה. לא רק על עצם העובדה שהמ"פ ניצל, אלא שהמחבל קיבל את המגיע לו. שמחתי על מותו של המחבל. האם זה בסדר? הגמרא אומרת כך: קראו את כל המאמר מצוות פריה ורביה - קראו עוד... מצוות פריה ורביה, כידוע, היא המצוה הראשונה שנצטוינו בה בתנ"ך. אבל זו מצוה חריגה מאוד, כי היא לא תלויה באדם בלבד. אדם יכול לעשות מאמצים רבים, אבל בסופו של דבר הפריה והרביה תלויה בשני דברים שנמצאים רק בידי הקב"ה: מציאת הזיווג, ומפתח של חיה. על מציאת הזיווג אומרים חז"ל שהדברים קשים כקריעת ים סוף: קראו את כל המאמר הדף הקודם \| הדף הבא