בס"ד יב מרחשון תשס"ד
8 בנובמבר 03
דרשה לפרשת לך לך:
שבוי שאינו צדיק
כשהסכם חילופי השבויים לשחרור אלחנן טננבאום החל לקרום עור וגידים, פנו אנשי התקשורת לבג"ץ שיאשר להם לגלות פרטים על נסיבות חטיפתו, מכיון שהם טענו שיש למידע הזה השלכות על ההסכם. האם עלינו לשלם מחיר לשחרורו של אדם ש'אינו צדיק' לדברי אותם אנשים, שלא אנחנו שלחנו אותו, ושהביא את הצרות האלה על עצמו?
מסתבר שאנחנו לא הראשונים שמתלבטים בשאלה הזו. בפרשתנו, אברהם מקבל ידיעה על נפילתו בשבי של לוט. לוט הוא אמנם קרוב משפחתו של אברהם, אבל צריך לזכור את הנסיבות שהביאו לחטיפתו: מסיבות כלכליות מפוקפקות ("וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה... כגן ה' כארץ מצרים בואכה צוער") החליט לוט שעדיף לו לגור בסדום, בין האנשים הרעים והחטאים, מאשר להמשיך לחיות עם אברהם. אולי הוא חשב שהוא 'יעשה מכה' בתקופה קצרה, ויוכל לחזור לחיות עם אברהם. האם אברהם צריך עכשיו לעשות פעולה שתסכן את חייו וחיי חייליו כדי לחלץ אותו? מה עוד, שכתוצאה משחרורו של לוט ישוחררו גם כל אנשי סדום, שיחזרו לעשות מעשים רעים מאוד!
אברהם, בכל אופן, מחליט שהוא אכן יוצא לשחרר את החטוף. הוא אמנם אינו מנהל משא ומתן עם החוטפים, ואינו נותן להם פרס על החטיפה, אלא דוקא מכה אותם שוק על ירך, אבל הוא דואג לחלץ את לוט. הוא מבין שזו מחוייבות שלו כלפי קרוב משפחתו, גם אם זה מסכן את חייו. חז"ל אומרים שזה היה אחד מעשרת הנסיונות של אברהם אבינו, והוא עמד בו. לענ"ד, גודל הנסיון אינו בנחישותו לחלץ את בן אחיו. הנסיון גם אינו עצם התעוזה להילחם עם ארבעת מלכי האמפריה המסופוטמית. הנסיון הוא עצם הטשטוש בשאלה מי הוא הצדיק ומי הוא הרשע.
התורה מנסחת את זה באופן ברור: חמשת המלכים הם אלו שיזמו את המלחמה. הם יזמו את המלחמה בארבעת המלכים, בעת שהללו היו עסוקים במלחמה עם עמי הענקים בצפון, ומרדו בהם. מסתבר שגם לוט אינו צדיק גדול. הוא זה שיזם לגור ביניהם, בעקבות סכסוך עסקי עם אברהם. אולי גם הוא שותף למרד הזה. האם בנסיבות האלה צריך אברהם לשחרר את בן אחיו? –התשובה היא שזה בכלל לא משנה. כשאתה רואה מכונית תקועה בצדי הכביש כי נגמר לנהג הדלק, אתה לא שואל איך הוא נהג בחוסר אחריות כזו. כשאתה רואה אדם טובע בים, אתה לא שואל למה הוא נכנס כשיש דגל שחור. אתה רואה איש במצוקה ואתה עוזר לו. אח"כ אפשר להתחיל לדון על מעשיו, ואולי גם לשפוט ולהעניש אותו, אבל בשלב ראשון אתה עושה כל שביכולתך לחלץ אותו. גם אם אתה חושב שהמחיר שנדרש כדי לשחרר את לוט הוא מוגזם, ובהחלט יכול להיות שזה נכון, חשוב להבהיר דבר אחד: זה לא קשור לשאלה מה הוא עשה לפני כן.
עכשיו, אחרי שלוט שוחרר, אפשר להתחיל לדון בנסיבות הגעתו למצב הזה. ועכשיו ראוי לשים לב מדוע הוא בחר לגור דוקא בסדום: "וירא את כל כיכר הירדן כי כולה משקה... כגן ה' כארץ מצרים". כמובן שזהו תיאור סובייקטיבי של לוט. הוא מעולם לא היה בגן ה', אבל בארץ מצרים הוא היה גם היה. ובדמיונו – מצרים היא הדבר הקרוב ביותר לגן עדן עלי אדמות. האפשרות לגור במקום שבו אין דאגות פרנסה, אין צרות של רעב ובצורת, ובנוסף לכל – זהו ערש התרבות. כל זה מעניין אותו הרבה יותר מאשר להמשיך את חיי הנוודות שלו עם אברהם. אמנם הקב"ה יאמר לאברהם: 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה', אבל זה רק בעוד הרבה שנים. אני לא צריך את כל הארץ לנינים שלי. אני רוצה בשבילי אמריקה כאן ועכשיו. והדבר הכי קרוב לאמריקה שיש באיזור – גם אם זה אומר שהאנשים שם מושחתים אפילו יותר מאשר באמריקה – זה סדום. לוט אינו עוזב את אברהם רק בגלל סכסוך עסקי. 'ויסע לוט מקדם' – הסיע עצמו מקדמונו של עולם, כפי שאומר רש"י: "אמר, אי אפשי לא באברם ולא בא-לוקיו". הוא מואס בדרך החיים הזו כדי לחיות באמריקה כאן ועכשיו.
התורה מסכמת את המעבר של לוט לסדום במשפט מתמצת אחד: "אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הכיכר". האם ערי הכיכר אינם חלק מארץ כנען? והרי רק בשבוע שעבר קראנו (בראשית י, יט): "ויהי גבול הכנעני מצידון בואכה גררה עד עזה, בואכה סדומה ועמורה ואדמה וצבויים עד לשע". כל חמשת ערי הכיכר הם חלק מגבול הכנעני! מדוע אומרת התורה שרק אברם ישב בארץ כנען? –התשובה היא שאפשר לגור בארץ ישראל באופן פיזי, ובכל זאת להיחשב כמי שלא גר בארץ הזו. אפשר לגור בארץ ישראל ולהרגיש בגלות. השאלה היא מה מניע אותך לגור בארץ ישראל. אפשר לחיות בישראל ולגור כמו באירופה של לפני מאה שנה, ואפשר לחיות בארץ ישראל ולגור כמו באמריקה של היום. בשני המקרים אתה חי בארץ ישראל, אבל לא ממש. אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הכיכר. ומי יתן ונזכה לא רק לגור באופן פיזי בארץ ישראל, אלא גם לחוש בכל רגע את גודל הזכות שלנו לגור פה, שלא נחיה בגלות בארץ ישראל.