בס"ד ג כסלו תשס"ז
דרשה לפרשת תולדות
הפלשתים ה'טובים' והפלשתים ה'רעים'
ישנו משל ידוע על אריה שנתקע עצם בגרונו. צעק האריה שמי שיכול להוציא את העצם מגרונו יקבל שכר גדול. הגיע עוף בעל מקור ארוך ושלף את העצם. כשביקש העוף את השכר המגיע לו, אמר לו האריה: "שכרך הוא שתוכל לומר לכל העולם שהכנסת את ראשך ללוע הארי ולא קרה לך כלום..."
מקורו של המשל הזה הוא במדרש רבה (בראשית סד) על פרשת השבוע. הפלשתים באים ליצחק ומציעים לו ברית: "אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב". לקרוא ולא להאמין. ממש בפסוקים שלפני כן מתואר כיצד הם סתמו את כל הבארות של אברהם, ויצחק נאלץ לחפור אותם מחדש, כיצד הם גרשו את יצחק מאיתם בעקבות הצלחתו, וכיצד הם רבו על כל באר שעבדי יצחק מצאו. הם אינם מכחישים את מה שאומר להם יצחק: "וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי", ועכשיו הם מעיזים לומר שהם עשו לו רק טוב? יתרה מזו: הרי הברית הזו כבר נכרתה בעבר – בין אברהם לבין הפלשתים: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵא-לֹקִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי כַּחֶסֶד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמְּךָ תַּעֲשֶׂה עִמָּדִי וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ", ולכן קראו למקום באר שבע "כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם". ומדוע יש צורך בברית נוספת?
יכול להיות שהתשובה לשאלה השניה היא שהברית עם אברהם נגמרה. היא היתה מנוסחת מראש באופן חד צדדי "אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי" – שניהם נשבעים, אבל רק אחד מתחייב. הוא גם זה שמציב את שבע הכבשות, על חשבונו. וכשהוא מתלונן על התנהגות הפלשתים: "וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלוּ עַבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ" אבימלך מכחיש ומיתמם, ובכך נגמר הסיפור. מסתבר שהברית הזו כוללת גם את צאצאיו של אבימלך: "לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי", אבל לא את צאצאיו של אברהם. ממילא, עם מותו של אברהם פקעה הברית ואפשר לסתום את הבארות.
אך עדיין יש להבין כיצד מעיזים הפלשתים להגיד ליצחק שהם עשו לו רק טוב? על כך עונה הפסוק: "וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם". עצם העובדה שאתה חי למרות שהיית בסביבתנו, היא הדבר הטוב שעשינו, ועל כך כורתים ברית. ספר לחבריך שהיית בלוע הארי ולא קרה לך כלום.
בסופו של דבר גם יצחק, כמו אברהם אביו, נאלץ לכרות ברית עם הפלשתים בידיעה שהוא לא יקבל מהברית הזו שום דבר, אבל יפסיד הרבה.
בקרב הפרשנים והחוקרים מוסכם כי אין קשר בין הפלשתים שבימי האבות לבין הפלשתים המאוחרים יותר, מתקופת השופטים והמלכים. הפלשתים הראשונים הם עם קטן של רועי צאן, בעלי שמות עבריים, יש להם מלך והם אינם אנשי מלחמה במהותם. לעומתם, הפלשתים המאוחרים יותר הגיעו דרך הים מכפתור – "כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתּוֹר" (דברים ב, כג), "הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר" (עמוס ט, ז), השתלטו במלחמה על האיזור כולו, ונלחמו אף עם המצרים. הם בעלי שמות יווניים, מונהגים ע"י חמשה סרנים, והיוו איום ממשי על עם ישראל מימי השופטים ועד ימי דוד. הגמרא (חולין ס, ב) אומרת שהכפתורים כבשו את הפלשתים הקדמונים כדי שבני אברהם יוכלו לכבוש את ארצם, שהרי נגד הפלשתים הקדמונים אי אפשר היה להילחם בגלל הברית של אברהם ויצחק. אגב, לפי חז"ל (תנחומא בשלח א, א) הברית הזו היא גם הגורם לכך שלא יצאנו ממצרים דרך ארץ פלשתים. כמו כן דורשים חז"ל (סוטה י, א) על מה שכתוב בשמשון: "וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שופטים יג, ה) שכבר נתחללה שבועתו של אברהם לאבימלך.
עם הפלשתים הראשונים אברהם ויצחק כורתים ברית. עם הפלשתים השניים יש רק מלחמות. לכאורה הסכנה הגדולה לעם ישראל באה מכיוונם של הפלשתים המאוחרים יותר, הללו שהציקו לישראל שנים רבות ואף הרגו את מלכנו הראשון. אבל חז"ל אומרים שהקב"ה עשה איתנו חסד שהוא הביא אותם מכפתור, מפני שאחרת היינו כבולים עד היום בברית של אברהם ויצחק עם אבימלך. מסתבר שהסכנה בברית עם הפלשתים גדולה יותר מהסכנה במלחמה איתם. אלה וגם אלה שנאו אותנו, אבל בעוד הפלשתים האחרונים נלחמו נגדנו – ובסוף הפסידו, הפלשתים הראשונים כרתו ברית עם אבותינו שהגבילה אותנו שנים רבות.
הרמב"ן (כו, כ) אומר על כל המשא ומתן של אברהם ויצחק עם הפלשתים כך: "ואין בפשוטי הספור תועלת ולא כבוד גדול ליצחק, והוא ואביו עשו אותם בשוה, אבל יש בדבר ענין נסתר בתוכו, כי בא להודיע דבר עתיד". הרמב"ן מוצא בסיפור הבארות רמז לבית המקדש. אבל יכול להיות שיש כאן גם רמז לתקופה מאוחרת יותר...