בס"ד טז אדר א תשס"ח
דרשה לפרשת כי תשא
תוכחה יעילה
השבוע התקשר אליי מורה של אחד הילדים שלי ואמר שהבן שלי הפריע בשיעור. מה לעשות? אם אגיד לילד שאני כועס ומאוכזב, זה ידכא אותו או רק יגרום לו להתגונן. אבל מצד שני, כמובן שאיני יכול להבליג או לקבל את ההתנהגות הזו. מה עושים?
כידוע, קשה מאוד להוכיח אדם שעשה מעשה לא נכון. זה מתחיל עוד משחר האנושות: כשאדם אכל מעץ הדעת והקב"ה שאל אותו: 'הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ', הוא אינו יכול פשוט לענות 'כן, וסליחה', אלא הוא מיד מתרץ: 'הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל'. גם כששמואל מוכיח את שאול על כך שלא המתין לו, ואומר לו 'מֶה עָשִׂיתָ' (שמו"א יג, יא), שאול מגלגל את האשמה על העם ואפילו על שמואל עצמו: 'כִּי רָאִיתִי כִי נָפַץ הָעָם מֵעָלַי וְאַתָּה לֹא בָאתָ'. מאוחר יותר, כשהוא מוכיח את שאול על כך שלא הרג את אגג, שוב מתרץ שאול 'אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה' וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי. וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר רֵאשִׁית הַחֵרֶם לִזְבֹּחַ לַה' אֱ-לֹקֶיךָ בַּגִּלְגָּל' (שמו"א טו, כ-כא). גם כשבא אליהו הנביא לאחאב עם השאלה הרטורית המפורסמת 'הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ?' (מל"א כא, יט), התגובה הצינית של אחאב היתה: 'הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי?' (אך לזכותו ייאמר שבסופו של דבר הוא קיבל את הדברים, כי הם כללו גם איום מפורש, ואחאב אף קיבל שכר על כך שהתוכחה הזו התקבלה). כמעט אין בתנ"ך כולו תוכחה ישירה (בלי אִיּוּם) שהצליחה, ואין זה משנה מי הוא המוכיח ומי הוא מקבל התוכחה. התוכחות היחידות שהצליחו היו כאשר המוכיח איים, או שהוא השתמש במשל ולא דיבר ישירות על החטא, כגון במשל כבשת הרש של נתן הנביא (שמו"ב יב), במשל האשה התקועית ודוד (שמו"ב יד), ואולי גם בסיפור יונה והקקיון (אם כי שם איננו יודעים את תגובתו של יונה...)
מבחינה פסיכולוגית אפשר להבין את זה: אף אחד אינו אוהב לקבל ביקורת. כל אחד, גם האדם השפל והאכזרי ביותר, מצדיק את מעשיו בתירוצים שונים ומשונים, וקשה לו לקבל ביקורת על התנהגותו. כשבאים לאדם ומטילים ספק במעשה שהוא עשה, תגובתו הטבעית היא התגוננות.
כשעלה משה להר סיני הוא האציל את סמכויתיו לאהרון ולחור: 'וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם'. עכשיו הוא יורד מההר ומגלה שהמנהיג עשה דברים איומים: הוא בנה עגל זהב והעם רוקד סביב העגל. כיצד יגיב משה? אם הוא יתקוף את אהרון באופן ישיר, סביר להניח שאהרון יתחיל להתגונן, ובדין ודברים שיתפתח ביניהם יאבד האפקט המיידי והדרסטי שאותו רוצה משה ליצור. נדמה לי שהפתרון של משה הוא פתרון שכל הורה או מחנך צריך לאמץ. הוא פונה אל אהרון ואומר לו: 'מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה כִּי הֵבֵאתָ עָלָיו חֲטָאָה גְדֹלָה?' זו תוכחה שמגלה הרבה מאוד אמון: אני בטוח שאתה לא היית עושה דבר כזה בעצמך. מה הם עשו לך שגרם לך לעשות דבר כזה נורא? איך הם הצליחו לגרום לך לעשות כזה דבר? תגובתו של אהרון, לכן, אינה נסיון להצטדק או לגלגל את האחריות על העם בלבד (ולפי חז"ל היו לו הרבה הצטדקויות שהוא יכול היה לומר), אלא תיאור הדברים ולקיחת אחריות: 'וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה'. אינני יודע איפה היה אהרון כשהתאספו כל בני לוי אל משה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרובו. אני יודע שאהרון לא היה בין ההרוגים, אבל אני לא יודע אם הוא היה בין ההורגים. יכול להיות שבשלב הזה הוא פשוט הלך הצידה. בהמשך, בכל אופן, הוא מתנהג כבעל תשובה מושלם. כשמשה יורד מהר סיני בפעם השניה, אומרת התורה: 'וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו'. את הפחד הזה מהתקרבות למשה אנחנו מכירים גם מאחי יוסף - 'וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו'. על כך אמרה הגמרא (חגיגה ד, ב): "ומה תוכחה של בשר ודם כך, תוכחה של הקב"ה על אחת כמה וכמה". ואמנם יוסף בכלל לא הוכיח את האחים, אבל עצם העובדה שהוא עומד שם ושואל 'הַעוֹד אָבִי חָי?' זו התוכחה הגדולה ביותר: האם כשזרקתם אותי לבור לא דאגתם מה יקרה לאבא? התוכחה הזו, דוקא בגלל שלא נאמרה מעולם, השיגה את האפקט שלה. וכך הוא גם ביחס שבין אהרון למשה ברגע הזה. ראיית פני משה כבר גורמת לכך שאי אפשר להתקרב אליו. אבל בדומה ליוסף, שפנה אל אחיו ואמר להם 'גְּשׁוּ נָא אֵלַי', ואח"כ גם בכה על צואריהם, עד שאומרת התורה 'וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ', כך עושה גם משה: 'וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם מֹשֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם'. אם יודעים איך לעשות את התוכחה באופן יעיל, היא מצליחה להביא לתיקון המעשים וגם לקירוב הלבבות.