בס"ד ט מרחשון תשס"ט
דרשה לפרשת לך לך
האם זה טוב ליהודים?
נדמה שהעניין שלנו במה שקורה בבחירות בארה"ב היה כמעט כמו ההתעניינות בארצות הברית עצמה. בסך הכל נבחר נשיא חדש לממלכה הרחוקה מאיתנו אלפי קילומטרים. למה זה צריך לעניין אותנו בכלל? - התשובה היא, כמובן, שאנחנו מניחים שמה שקורה שם יכול להשפיע גם עלינו.
גם מלחמת העולם הגדולה שהתרחשה לפני אלפי שנים באיזורנו לא היתה נכנסת לתורה, מן הסתם, אילולא היתה לה השפעה על מה שקרה לאברהם אבינו. אבל מכיון שהדברים השפיעו על אברהם אבינו, זה נכנס לתורה. ובכן, הבה נקרא את הדברים מהזוית של אברהם:
ארבעה מלכים מהאימפריה המסופוטמית נלחמים בעמים גדולים וחזקים באיזורנו - הרפאים, הזוזים, האֵמים, והחורים. לפחות על שניים מתוך הרשימה הזו מעידה התורה (דברים ב) שמדובר בעם חזק מאוד של ענקים. מסתבר שמדובר במלחמה קשה ובכוחות שקולים. האם לאברהם יש עדיפות מי ינצח? ובכן, לפי הגמרא, עם אחד מארבעת המלכים יש לאברהם חשבון ארוך: אמרפל מלך שנער, לפי חז"ל (עירובין נג, א) הוא הוא נמרוד שאחראי לצרות רבות שאירעו לאברהם, ואף למותו של אחיו הרן. אגב, המדרש הזה אינו רחוק מהפשט, שהרי על נמרוד כתוב בפירוש (בראשית י,י): "וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר", וממילא מלך שנער הוא נמרוד. לכן אם היינו שואלים את אברהם מה טוב ליהודים - שאמרפל ינצח או יפסיד במלחמה, מן הסתם הוא היה מעדיף שהרפאים ינצחו. אבל לא כך קרה. ברית ארבעת המלכים הכריעה את העמים האלה, ומלכותו של אמרפל רק התחזקה.
לאחר המלחמה ההיא התפנו ארבעת המלכים גם להתנקם בחמשת המלכים המורדים מערי הכיכר. ושוב אפשר לשאול את אברהם: מה עדיף ליהודים? האם עדיף שינצחו הארבעה או החמשה? אמנם הסטטיסטיקה נראית כאילו היא נוטה לכיוון החמשה, עד כדי כך שרש"י כותב על ארבעת המלכים: "ואף על פי כן נצחו המועטים, להודיעך שגבורים היו", אבל האמת היא שדוקא חמשת המלכים הם ה'אנדרדוג' בסיפור הזה, שהרי מדובר בארבעה מלכים של אמפריה שנלחמים בחמש ערים קטנות שכלל לא היו מטרידות אותם אילולא המלחמה האחרת שהיתה באיזור.
ובכן, גויים נלחמים בגויים. מה טוב יותר ליהודים? כאן, מלבד החשבון האישי של אברהם עם נמרוד, נכנסים גם שיקולים נוספים: מצד אחד חמשת המלכים הם שיא הרשע שיש באיזורנו. ארץ כנען צריכה להקיא אותם, ואם זה ייעשה בעזרת ארבעת המלכים האלה - מה טוב. אבל מצד שני, בסדום יושב גם לוט בן אחיו של אברהם, ואם סדום תיפגע גם הוא יהיה בסכנה! סביר להניח שאילו ניתנה לאברהם זכות בחירה בשאלה הזו, הוא היה מצביע לטובת סדום. אך שוב התגלגלה ההסטוריה לרעתו. המרד נכשל, ולוט נפל בשבי.
הכל נראה הולך בכיוון ההפוך: נמרוד מתגבר, לוט נופל בשבי, ועכשיו גם חייו של אברהם עצמו בסכנה. אבל, כידוע, לאחר מעשה התברר שהסיפור כולו היה רק עוד אחד מהנסיונות של אברהם אבינו - והוא עמד בו בהצלחה רבה. בניגוד למה שהיה נראה בתחילה: אין פה סיפור על מלחמת עולם שיש לה גם השפעה כלשהיא על אברהם אבינו, אלא להיפך: יש פה סיפור על נסיון לאברהם אבינו, אשר מתבצע ע"י ארבעת המלכים. ובשביל שאברהם יעמוד בנסיון הזה דוקא היה זה טוב לאברהם שאמרפל ניצח את הרפאים, והיה טוב שאמרפל ניצח את ערי הכיכר.
אנחנו לא תמיד מבינים איך הקב"ה מגלגל את ההסטוריה. גם דברים שנראים לנו כאילו הם סותרים את תהליך הגאולה יתבררו בסופו של דבר כחלק מהתהליך.
כשאברהם אבינו בא לארץ כנען וקיבל את הבטחת הארץ, הוא חשב, מן הסתם, שהכוונה היא שבן אחיו לוט - שאותו הוא גידל כבן - יירש את הארץ. אבל אז הכל מתחיל להסתבך: יש רעב, ואברהם נאלץ לרדת למצרים, ואח"כ לוט נפרד ממנו ונראה כאילו הכל אבוד. והנה דוקא אז מתגלה אליו הקב"ה: "וַה' אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה. כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם". היפרדות לוט היתה דוקא הדבר הטוב ביותר שקרה לו. זו היתה המטרה מלכתחילה. הירידה למצרים היא זו שסינוורה את לוט, אשר רואה את ערי הכיכר "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". לאחר מעשה מתברר שאולי הרעב היה רק כדי שאברהם ולוט ירדו למצרים, כדי שלוט יסתנוור ממה שקורה שם, כדי שהוא ייפרד מאברהם, כדי שאברהם יוכל לקבל את הבטחת הזרע והארץ. כל מה שנראה כצעדים הפוכים, מתבררים כהתקדמות נוספת לקראת הגאולה. ומי יתן ונזכה לראות בעינינו במהרה איך כל המהלכים ההסטוריים המתרחשים בדורנו רק קירבו אותנו אל הגאולה השלמה.