בס"ד כג מרחשון תשס"ט
דרשה לפרשת חיי שרה
האם עמדה רבקה במבחן?
כשאדם רוצה לקנות משהו, לא כדאי לקחת את הדבר הראשון שהוא מוצא בשוק. גם אם הדבר הראשון נראה מצוין, רצוי להשוות את המוצר למוצרים אחרים, ורק אז להחליט. ואולם, לא כך עושה אליעזר עבד אברהם: כשמגיע אליעזר לחרן, הוא מציע לבחון מי היא האשה המתאימה ליצחק במבחן לא קל: "וְהָיָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק". לא מספיק שהנערה תהיה טובת לב, היא צריכה להיות גם בעלת ראש גדול ולהציע יותר ממה שהתבקשה. למרות שהעבד מעולם לא הזכיר שהיא צריכה להיות האשה הראשונה שהוא יפגוש, מספרת התורה כך: "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת". למה לא נתן הקב"ה לאליעזר את ההזדמנות להשוות את אותה נערה לנערות אחרות בחרן?
שאלה נוספת: בניגוד לכל מה שלמדנו בגן, רבקה לא עמדה בנסיון שהציב לה העבד! התורה אומרת כך: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ. וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ". לכאורה, כבר בשלב הזה היא נכשלה. הרי לפי התנאי היא היתה צריכה להציע גם לגמלים שלו לשתות, ואילו היא נתנה לעבד לשתות ורק אחרי שהוא סיים לשתות הציעה לגמלים: "וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת". יש הבדל, אם כן, בין מה שעשתה רבקה לבין מה שחשב העבד שהיא תעשה!
אגב, נדמה לי שזהו גם ההסבר לפסוק: "וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ לָדַעַת הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ אִם לֹא". הרי אם עשתה רבקה את כל מה שהעבד אמר שהיא צריכה לעשות למה יש עוד לצפות? הספורנו אומר שהוא חיכה לראות אם רבקה תבקש שכר על כל העבודה שהיא עשתה, ורק משלא ביקשה דבר ידע שזו האשה הראויה ליצחק. ואולם, בהתאם לאמור נראה שההשתאות של אליעזר היא מפני שרבקה בשלב הראשון נתנה רק לו לשתות ולא לגמלים, ואילו הוא קבע שהאשה הראויה תהיה זו שתציע לו ולגמלים בבת אחת.
הגמרא (תענית ד, א) אומרת ששלושה אנשים שאלו שלא כהוגן, והמדרש (ויקרא רבה לז, ד) מוסיף עוד אחד ששאל שלא כהוגן - ולכולם חוץ מאחד השיבו כהוגן: אליעזר אמר שהנערה שתאמר 'שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה' היא האשה המתאימה ליצחק, והוא נענה כהוגן בכך שיצאה רבקה. כלב בן יפונה הציע את עכסה בתו לאיש אשר יכבוש את יריחו (יהושע טו, טז), ומי שזכה בכך היה עתניאל בן קנז. שאול הבטיח את בתו למצביא אשר יהרוג את גלית (שמו"א יז, כה), והגיע דוד. אבל יפתח הגלעדי, שאמר: "אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה" (שופטים יא) נענה שלא כהוגן, ויצאה בתו. מדוע דוקא הוא נענש? - התשובה היא, כנראה, כי הניחוש שלו בכלל לא היה קשור לדבר שאותו הוא מחפש. כלב ושאול מחפשים מי הוא האיש המתאים להינשא לבתו של השופט או המלך, ולצורך כך תכונה של מנהיג ומצביא בהחלט יכולה להתאים. אליעזר מחפש אשה לבנו של איש החסד, ובהחלט ניתן להניח שאשה שהיא בעלת חסד וראש גדול תתאים לכך. אבל מה ההגיון בכך שיוקרב קרבן דוקא מהבהמה הראשונה שתצא מפתח ביתו? - אין שום הגיון, וזו הסיבה שיפתח נענש ויצאה בתו.
ואולם, כשהגמרא מסבירה מדוע שאלתו של אליעזר לא היתה שאלה טובה, כותבת הגמרא כך: "יכול אפילו חיגרת אפילו סומא?" לגמרא ברור שאם הנערה שאליעזר היה פונה אליה היתה חיגרת או סומא, היא ודאי לא מתאימה ליצחק! אבל לכאורה קשה: הרי חיגרת או סומא לא היתה מצליחה לשאוב מים לכל הגמלים. מהו, אם כן, החשש של הגמרא מבדיקתו של אליעזר? - התשובה היא שאליעזר מעולם לא תבע את הביצוע אלא רק את ההבטחה: "וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה". גם חיגרת ועיוורת יכולה להבטיח. אך מדוע, באמת, לא ביקש אליעזר גם את ההשקיה בפועל? יכול להיות שהסיבה היא שאם האשה הראשונה שהוא יפגוש לא תהיה האשה המיועדת, והוא יאמר לה 'הטי נא כדך ואשתה', והיא תשקה אותו אבל לא תציע כלום לגמלים - היא ודאי לא ראויה להיות אשתו של יצחק, אבל מצד שני העבד כבר לא יהיה צמא, וכשתגיע האשה המיועדת היא כבר לא תוכל להשקותו. לכן אליעזר לא דרש שהאשה תבצע בפועל, אלא רק שתציע את ההצעה.
אבל רבקה, כמו אברהם, אינה אשה של דיבורים אלא של מעשים. הם אומרים מעט ועושים הרבה. זאת הסיבה שגלגל הקב"ה את הדברים כך שרבקה תהיה הנערה הראשונה שאליעזר מדבר איתה: אם היתה יוצאת קודם נערה אחרת, אליעזר כבר לא היה צמא כשהיה פוגש את רבקה, וממילא הוא היה שומע רק הבטחה, אשר בכלל לא כללה את השאיבה לגמלים. רק בעת המעשה, לאחר שהיא נתנה לו לשתות והתחילה לשאוב לכל גמליו, רק אז התברר שזו האשה הראויה לבנו של אברהם.