בס"ד ג אדר תשס"ט
דרשה לפרשת תרומה
מה נמצא מתחת לכרובים?
לפני הבחירות היינו מוצפים בסקרים וספקולציות. ניתן היה לחשוב שאחרי הבחירות כבר לא יהיה צורך בסקרים, כי הכל יהיה ברור. המספרים סופיים, ויודעים בדיוק איך תיראה הכנסת החדשה. אבל מסתבר שגם אחרי שכל המספרים ברורים, עדיין קשה לדמיין איך ייראה משכן הכנסת בעתיד הקרוב. כנראה שצריך הרבה דמיון כדי לקשר בין המספרים לבין המציאות שתהיה. גם פרשת תרומה - שמלאה במספרים ותיאורים - עדיין קשה מאוד להבין ממנה איך בדיוק נראה המשכן.
אבל גם בלי לדעת איך נראו כלי המשכן, ישנו פסוק קשה, לכאורה: "וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ". כמובן שאי אפשר לשים את הלוחות בתוך הארון אחרי שמכסים אותו בכפורת, ולכן צריך להבין את הפסוק הפוך: אחרי שתתן את העדות בארון, יש לתת את הכפורת על הארון. אבל גם הפירוש הזה קשה, שהרי התורה כבר אמרה זאת חמשה פסוקים לפני כן: "וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ". לשם מה הכפילות?
כותב רש"י כך: "לא ידעתי למה נכפל... ויש לומר שבא ללמד, שבעודו ארון לבדו בלא כפורת, יתן תחילה העדות לתוכו, ואחר כך יתן את הכפרת עליו". אבל עדיין לא ברור מה רוצה רש"י לומר: וכי אפשר לשים את הלוחות בתוך הארון אחרי שמכסים אותו בכפורת?
התשובה היא, כנראה, שהתורה מדגישה שאין משמעות לכפורת אם היא מכסה ארון ריק. כל המשמעות של הכפורת היא כאשר היא מונחת על גבי הלוחות. לכן אחד מכינויי הכפורת בתורה הוא (שמות ל, ו) "הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת" - כי הכפורת אינה המכסה של הארון, אלא המכסה של העדות.
הכפורת נועדה להמשיך את מתן התורה והמצוות. כפי שאומרת הפרשה: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". כשהתורה מדגישה שהכפורת צריכה להיות מעל העדות, כוונתה לומר כי הדברים שנאמרים בין הכרובים מהווים המשך ישיר ללוחות הברית ומתבססים על מה שכתוב בלוחות הברית.
בדרך כלל אנחנו נוטים לחשוב שהתורה שבכתב קדמה לתורה שבע"פ, אבל האמת היא לא כזו. הדברים שנאמרו למשה בין הכרובים הם התורה שבע"פ, ורק לאחר שמשה שמע אותם מפי הגבורה הם נכתבו. אפילו לדעת הסוברים (גיטין ס, א) שהתורה ניתנה בחלקים, הרי שכל חלק ניתן קודם בע"פ למשה ואח"כ נכתב. ולדעת הסוברים שהתורה נכתבה רק לקראת מות משה, הרי שבמשך ארבעים שנה התורה שבכתב כללה רק את לוחות הברית, וכל שאר המצוות היו תורה שבע"פ.
כותב הרש"ר הירש (שמות כא, ב) כך: "יחס התורה שבכתב אל התורה שבעל פה כיחס התקצירים של הרצאה מדעית, שנאמרה בעל פה בשלמותה - אל ההרצאה שבעל פה. לגבי צוערי המדע, ששמעו את ההרצאות שבעל פה, מספיק ודי בתקצירים שבכתב, בשביל שיזכירו וירעננו לעצמם... את כל אותו מדע. לרוב די להם במלה אחת, בתוספת סימן שאלה, סימן קריאה, קו, נקודה, מלה מודגשת וכיוצא באלה לרענן בזכרונם סידרה שלמה של רעיונות, הערות, הסתייגויות וכו'. לגבי אלה אשר לא שמעו את ההרצאות מפיו של המורה, יהיו התקצירים כאבן שאין לה הופכין. אם ישחזרו את המדע מתוך התקצירים בלבד, ישקעו בהכרח בטעויות. מלים וסימנים וכיוצא באלה, אשר משמשים לתלמידים ששמעו את ההרצאות שבע"פ כציונים מאלפים לשם שינון התכנים ששמעו באוזניהם - לא אומרים כלום לאלה אשר לא ישבו לרגלי המורה... התלמידים, אשר שמעו את דברי המדע מפי המורה, ישחזרו מתוך התקצירים את התכנים לאמיתם, אך לא ייצרו אותם מתוכם. ואילו ההדיוטות - אך גיחוך יעלה על פניהם נוכח הדברים הנראים בעיניהם כשעשועי היתולים שאין להם יסוד".
הכרובים שבכפורת, שמסמלים את התורה שבע"פ, מכסים את לוחות הברית - שהם כל התורה שבכתב בשלב זה. רק לאחר ארבעים שנה נחתם ספר התורה והוכנס גם הוא לקודש הקדשים. אך ישנה מחלוקת (בבא בתרא יד, א) האם ספר התורה היה מונח בתוך הארון או על מדף הבולט מן הארון, וממילא הוא לא היה מתחת לכרובים. אולי לפעמים קשה לראות איך הכרובים מסוככים על ספר התורה. נראה כאילו ספר התורה אינו נמצא מתחת לכרובים, והתורה שבע"פ אינה המשמעות הפשוטה של דברי התורה שבכתב. אבל כשמבינים - כפי שכותב הרש"ר הירש - שהתורה שבכתב היא התקציר של הדברים שנאמרו בע"פ, ולא להיפך, מבינים מדוע דורשים חז"ל גם כתרי אותיות.
מאוחר יותר, במקדש שבנה שלמה, כבר היו כרובים נוספים, אשר סוככו על הארון ועל הכרובים של משה רבנו. הכרובים הללו כבר מחוברים לארץ ולא לארון. הם מסמלים את דברי חז"ל אשר נובעים מהארץ, כגזירות וכתקנות - וכמו חג הפורים המתקרב, אשר גם הם מסוככים על הארון והכרובים - וכל קדושתם נובעת מתוך קדושת הלוחות והתורה שבכתב ושבע"פ.