פרשת השבוע שיעורים של הרב ירון בן דוד

פר' השבוע משפטים "וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ"

 

בס"ד                                                                                                                כח שבט תש"ע
                                                                                                                       
 
דרשה לפרשת משפטים
וְהָאֱלֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ
 
ברוך ה' התבשרנו שלאחרונה חלה ירידה מסוימת במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. הפרסומות ברדיו זוקפות זאת לזכותם של הנהגים או לזכותו של השר האחראי. ואולם, שורש המלה 'תאונה' מלמד אותנו לזכות מי יש לזקוף זאת. נאמר בפרשה: "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת - מוֹת יוּמָת. וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱ-לֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ - וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה". מעניין: בלשון התורה מי שהרג אדם בטעות אינו נקרא 'רשלן' או 'שלומיאל' ואפילו לא 'רוצח בשוגג', אלא אדם שהקב"ה אִנָּה לידו. מכאן באה המלה תאונה. וכמו שכשיש תלונה סימן שמישהו התלונן, וכשיש תרומה סימן שמישהו תרם, כך גם כשיש תאונה - סימן שמישהו מכוון את זה מלמעלה.
כלומר שצריך להסתכל על כל תאונה כדבר שהקב"ה גרם, ולא סתם כחוסר מזל של המעורבים בתאונה. לכאורה זה נשמע כאילו שאנחנו זורקים את האחריות לתאונה על הקב"ה, וממילא מצמצמים את אחריותו של הנהג שגרם לתאונה, אבל האמת היא בדיוק להיפך:הגמרא (מכות י, ב) אומרת שהקב"ה אינו מְזַמֵּן את האירוע הזה במקרה, ואם גלגלו חובה על אדם מסוים, סימן שהוא היה חייב בכך. ההבנה שתאונה אינה מקרית אלא מכוונת מהשמים גורמת לאדם לחפש במה הוא אשם, ולתקן את דרכיו.
אגב, גם פירוש המלה 'מזל' אינו, כפי שרגילים לחשוב, דבר מקרי. הזוהר (וירא קטו, א) מסביר שהמלה 'מזל' באה מהשורש נז"ל, והכוונה היא לשפע הא-לוקי שנוזל מן השמים. כלומר שכל פעם שאנחנו מאחלים למישהו 'מזל טוב', אנחנו מזכירים לו שהוא קיבל שפע מצינורותיו של הקב"ה. כל דבר שקורה לאדם מכוון מאת הקב"ה. המזל - הוא מה שנוזל מהשפע של הקב"ה, והתאונה - היא ממה שֶׁאִנָּה הקב"ה לידינו.
שלושה סוגי גרימת מוות מופיעים בפרשה זה אחר זה: "מַכֵּה אִישׁ וָמֵת" - הדין הוא: "מוֹת יוּמָת". "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱ-לֹקִים אִנָּה לְיָדוֹ" - הדין הוא: וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה". ואילו המקרה השלישי: "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה" - הדין הוא: "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת". המקרה הראשון עוסק באדם שהרג אדם אחר במזיד אבל ללא תכנון. המקרה השני הוא בשוגג, והמקרה השלישי הוא בכוונה ובתכנון מראש. גם בספר החוקים של מדינת ישראל ישנן שלוש עבירות שונות של גרימת מוות: הריגה (ס' 298 לחוק העונשין, שדינו מאסר עשרים שנה), גרימת מוות ברשלנות (ס' 304 לחוק העונשין, שדינו מאסר שלוש שנים), ורצח בכוונה תחילה (ס' 300 לחוק העונשין - שדינו מאסר עולם).
מה יעשה אדם שהרג בשוגג ע"פ התורה? - כל מה שנאמר בפרשה הוא "וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה", אבל התורה עדיין לא אומרת מהו אותו מקום. אנחנו יודעים שהכוונה לערי המקלט, אבל האמת היא שלא משמע כך מהפרשה. בפסוק הבא, כשמדובר באדם שרוצח בכוונה תחילה, אומרת התורה: "מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת". כלומר שהרוצח במזיד ינסה לברוח למזבח, אבל זה לא יעזור לו. משמע שהמזבח הוא המקום שאליו יברח גם הרוצח בשוגג. ואכן, שני אנשים באמת ניסו לעשות זאת: אדוניהו בן חגית (מל"א א, נ), ויואב בן צרויה (מל"א ב, כח). לאדוניהו - שלא היה רוצח - זה הועיל, אבל ליואב, שהרג את עמשא בן יתר ואת אבנר בן נר, זה לא הועיל. בהלכה מובא שכשם שעיר מקלט קולטת רוצח בשוגג, גם המזבח קולט אותו, אבל רק בתנאים מסוימים ורק לזמן מוגבל. וכפי שכותב הרמב"ם (הלכות רוצח פרק ה הלכות יב - יד): "המזבח קולט, שהרי נאמר בהורג בזדון "מעם מזבחי תקחנו למות", מכלל שההורג בשגגה אינו נהרג במזבח. לפיכך, ההורג בשגגה וּקְלָטוֹ מזבח והרגו שם גואל הדם הרי זה נהרג עליו כמי שהרגו בתוך עיר מקלטו... וכל מי שקלטו המזבח אין מניחין אותו שם, אלא מוסרין לו שומרין ומגלין אותו לעיר מקלטו".
אם רוצח במזיד מנסה ללכת ולהיאחז בקרנות המזבח, אין בכך כלום. רוצח במזיד אינו יכול להאשים את הקב"ה במה שהוא עשה. אבל רוצח בשוגג יכול לברוח למזבח, שהרי באמת הקב"ה הוא שגרם לו להרוג. אבל גם הוא יכול לשהות שם זמן קצר בלבד. בסופו של דבר הוא יגלה לעיר מקלט ויכפר על מעשיו, כי כשהקב"ה גרם לו להרוג אדם - היה זה דין אמת.
כשפושעים בבית המשפט פתאום שמים כיפה על הראש, זה בדרך כלל לא מעיד על אמונה בקב"ה שפתאום היכתה בלבם. זו בריחה לקרנות המזבח, וכך יש להתייחס לכך. אבל כאשר אדם גרם לתאונה - כלומר שהקב"ה אִנָּה לידו מעשה שלא באשמתו - הוא צריך להתחזק באמונה, להצדיק עליו את הדין, ולתקן את מה שצריך תיקון.
קטגוריה: שמות - משפטים

דירוג

AtarimTR
Pornolar sikis izle, turk sex

pornolar

turk porn

turk sex sikis seyret

porno hd izlemek icin en ideal sex sitesi.
Pornolar sikis izle, turk sex

pornolar

turk porn

turk sex sikis seyret

porno hd izlemek icin en ideal sex sitesi.