בס"ד כט טבת תשס"ד
23 בינואר 04
דרשה לפרשת וארא:
הקונספציה המצרית
את חרטומי מצרים אנחנו מכירים עוד מחלומות פרעה. שם הם הופיעו עם החכמים וניסו לפתור את החלומות. למרות כשלונם, פרעה עדיין מסתמך עליהם וכשמשה ואהרון הופכים את המטה לתנין, קורא פרעה לחרטומים שעושים כך גם כן. בשלב זה האבחנה של פרעה ושל החרטומים זהה: לא נראה שמדובר פה במשהו חזק באופן מהותי יותר מכוחות הכישוף המצריים. פרעה מחליט לא לשלח את בני ישראל, ומקבל את הגיבוי של כל יועציו להחלטה זו.
ואולם, לאחר מכת כינים הגיעו החרטומים למסקנה הפוכה: "אצבע א-לוקים היא". פרעה, שעד עכשיו הסתמך על צוות היועצים שלו, מחליט הפעם בניגוד לדעתם ונשאר בעמדתו הקודמת, שאין מה לדאוג מהקב"ה, ואין להסכים לאולטימטום של משה ואהרון. מה גרם לפרעה לנטוש את חוות הדעת של המומחים, ולדבוק בקונספציה שאין לפחד מהקב"ה?
נראה לענ"ד שהחרטומים איבדו את סמכותם בעיני פרעה בעקבות התנהגותם במכות הדם, הצפרדע והכינים. מכות אלו ודאי גרמו לנזק כלכלי, נפשי וחברתי לעם המצרי. העובדה שעכשיו אין מים, המטרד שבצפרדעים ובכינים הם ללא ספק קשים מנשוא. וכשהדברים האלה באים מכח 'כישוף' כלשהו, ודאי שהראשונים שצריכים לטפל בבעיה הם החרטומים. ואולם, החרטומים לא התייחסו למכות אלו כפגיעה בעם המצרי, אלא כפגיעה אישית בהם ובמעמדם. לכן, במקום לנסות להפוך בחזרה את הדם למים, ובמקום להסיר את הצפרדעים, ובמקום להרוג את הכינים, הם ניסו לעשות בדיוק את מה שעשו משה ואהרון: להפוך עוד מים לדם, להביא עוד צפרדעים על המצרים, ולהוליד עוד כינים. (אמנם ישנם פרשנים כמו החזקוני שטוענים שבמכת הכינים הם ניסו להסיר את המכה, אך רוב הפרשנים אמרו שהם ניסו לברוא עוד כינים).
במעשים אלו הוכיחו החרטומים שמעמדם האישי חשוב יותר מהצרות של המצרים. הם הוסיפו נזק לעם המצרי רק כדי להראות שהם עדיין מכשפים יעילים. ברגע שהם ראו שמשה ואהרון 'חזקים יותר מהם בכישוף', הם אמרו לפרעה שיסכים לדרישותיו של משה.
אך גם פרעה, בדיוק כמו החרטומים, אינו פועל ממניעים לאומיים, אלא מהמניעים האישיים שלו. המכות אמנם פגעו במצרים באופן לאומי, אך מעמדו של פרעה כמלך מצרים רק התחזק כשהוא הראה עד כמה הוא עקשן. לכן הוא ממשיך לסרב לשלח את בני ישראל, למרות הנזק שנגרם לעמו.
שיקוליהם של פרעה והחרטומים היו שיקולים אנוכיים, לבסס את מעמדם. מי שנפגע מכך היה בשלב הראשון העם המצרי. אך בסופו של דבר, גם מעמדם האישי של החרטומים ושל פרעה נפגע באופן מוחלט. השחין פגע באופן אישי בחרטומים, והוכח מעל לכל ספק שיש כח עליון יותר מהם. פרעה וחילו טבעו בים סוף. לטווח הרחוק, הרצון לדאוג לעצמך על חשבון בני עמך לא יצליח, וגם מעמדך ירד ביחד עם בני עמך. ובכל זאת, אנחנו עדיין רואים מנהיגים רבים שפועלים לטובתם האישית, ואינם חשים בכך שהם הולכים לקראת אסון. ראינו איך סדאם חוסיין התנהג כלפי בני המדינה שלו והסביבה, ובסופו של דבר כל ארצו נכבשה, וגם הוא עצמו הושם באזיקים.
ומי יתן ונזכה למנהיגים שדואגים לכל עמם, ומוכנים אף למסור את נפשם לטובת בני עמם, כפי שעשו מנהיגינו בכל הדורות.