בס"ד יב מנחם אב תש"ע
דרשה לפרשת ואתחנן
וזאת התורה אשר שם משה
פרשת דברים מתחילה בנאום שנושא משה לכלל ישראל: "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל", ובדרך כלל אנשים נוטים לחשוב שכל החומש הוא נאום אחד ארוך. אבל בפרשה שלנו כתוב שוב: "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם", וממילא צריך להבין שיש כאן שני נאומים שונים. הרמב"ן (דברים א, א-ג) אומר שישנם שני חלקים בנאום של משה: החלק הראשון הוא מוּסָר כללי לגבי קיום התורה, והחלק השני הוא ספציפי יותר, והוא גם מפרט מצוות רבות שרובן כבר נאמרו בעבר.
בין שני החלקים האלה מצויים תשעה פסוקים (דברים ד, מא-מט) אשר עוסקים בהכנת ערי המקלט: "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן". בניגוד לרוב ספר דברים, זהו אינו חלק מהנאום של משה, אלא סיפור. השאלה היא למה זה נכתב דוקא כאן, ולא לקראת סוף ימיו של משה, כשהוא ממנה את יהושע, או בסוף ספר במדבר, בזמן שבו נצטוה משה על הכנת ערי המקלט? יתרה מזו: בתוך הפסוקים הללו מצוי פסוק שאותו אנחנו אומרים בכל פעם שמגביהים את ספר התורה: "וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". לכאורה היינו חושבים שהפסוק הזה ייאמר בתורה ביחס לעשרת הדיברות או ביחס לאחת המצוות החשובות האחרות, אבל זה נאמר דוקא ביחס להכנת אותן שלוש ערי מקלט בעבר הירדן! מהי החשיבות הגדולה בהכנת אותן שלוש ערי מקלט, ומדוע הדברים נכתבו דוקא כאן?
נדמה לי שהדבר קשור למה שמשה אמר בתחילת הפרשה: משה מתחנן לפני הקב"ה שיתן לו להיכנס לארץ, והוא גם מסביר מהי המטרה שלו: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן". המטרה שלו היא רק לראות את הארץ. עונה לו הקב"ה: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ". בדרך כלל כשקוראים את הפסוק הזה אנחנו מבינים שלמרות כל תחינותיו הקב"ה סירב למשה. אבל אולי אפשר לראות פה פקיחת עיניים ולא סירוב: והקב"ה אומר לו: אתה רוצה לראות את הארץ? בבקשה! אתה יכול לראות אותה מפה. אתה רוצה להיכנס לארץ? - בבקשה! אתה כבר נמצא בארץ! שא עיניך לכל הכיוונים, לא רק למערב! תראה שבצפון נמצאת ארצו של עוג מלך הבשן שתהיה נחלתו של חצי שבט המנשה. בדרום נמצאת הארץ שכבשתם מידי סיחון מלך האמורי, והיא תהיה נחלת ראובן. במזרח נמצאת נחלת בני גד. תסתכל לכל הכיוונים ותבין שאתה כבר נמצא בארץ! מרוב שאתה חולם על מעבר הירדן, אתה לא שם לב שהמתקתי לך את הגזירה, וזכית למה שלא זכה אהרון אחיך, ולא זכו כל בני הדור שלך: זכית להיכנס לארץ ולמות בתוך הארץ! הרי אתה כבר התחלת בכיבוש הארץ!
לכן מיד אחרי הבדלת ערי המקלט האלה חוזרת התורה ומספרת לנו את מה שאנחנו כבר יודעים: "אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם: בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם: וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח שָׁמֶשׁ: מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן: וְכָל הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה".
לפעמים כשאנחנו מתפללים לדבר מסוים, אנחנו כל-כך בטוחים שאנחנו מבינים מה טוב לנו, וגם איך טוב לנו לקבל את זה, שאנחנו בכלל לא שמים לב לכך שהקב"ה כבר נענה לתפילותינו, אבל באופן אחר ממה שתכננו. אנחנו אומרים בתפילה שהקב"ה 'גומל חסדים טובים'. מה הכוונה? האם יש חסדים טובים וחסדים שאינם טובים? - התשובה היא שלא תמיד מה שאנחנו חושבים שהוא טוב הוא באמת טוב. לפעמים מה שנראה לנו מידת הדין היא בעצם מידת החסד, ולפעמים זה הפוך. הקב"ה גומל חסדים טובים - כלומר שהוא עושה עמנו חסדים באופן שהם באמת יהיו טובים.
לכן, מיד אחרי שמשה מתאר לבני ישראל את תשובתו של הקב"ה, הוא מבדיל את שלוש ערי המקלט. הוא כביכול אומר לבני ישראל: זכיתי להיכנס לארץ ישראל. זכיתי שתפילתי תיענה, גם אם לא בדיוק באופן שבו חשבתי שהיא תיענה. אמנם הקב"ה אמר (במדבר לה, י-יא): "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט", אבל אני זוכה לעשות זאת עוד לפני שעברנו את הירדן. זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. כפי שהוא אומר להם ממש לפני שהוא מבדיל את שלוש הערים האלה: "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱ-לֹקִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱ-לֹקֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו". גם כשנדמה לנו שהוא לא שומע את תפילותינו, הוא קרוב כל-כך אלינו, שאנחנו רק צריכים לפקוח את העיניים ולראות איך כל התפילות מתגשמות לטובתנו.