בס"ד ג טבת תשע"א
דרשה לפרשת ויגש
תקינות פוליטית או עמדה ברורה
כיצד יש להתייחס לבני המיעוטים שנאמנותם למדינה מוטלת בספק? האם יש לאפשר להם לגור בכל מקום שהם רוצים, או שעדיף שיהיו להם יישובים משלהם ושלא יתערבבו עם האחרים? אמנם אסור להכליל, וכמובן שיש בהם גם אנשים נאמנים מאוד למדינה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שרבים מהם הואשמו בריגול לטובת האויב! אגב, גם הם בעצמם מעדיפים בדרך כלל לגור בנפרד ולא מאפשרים לאחרים לגור אצלם. שאלות אלו העסיקו את פרעה כאשר הוא היה צריך להחליט היכן להושיב את בני משפחתו של יוסף.
האירוני בכל הסיפור הזה הוא שכולם הבינו שעדיף שבני משפחת יעקב יגורו בארץ גושן ולא ביחד עם המצרים, אבל בגלל התקינות הפוליטית הם לא ידעו איך לומר זאת במפורש. פרעה העדיף שהם יהיו רחוקים ממנו "כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן", וגם בני ישראל לא רצו להתגורר בקרב המצרים "להגיע לזה התכלית הנחוץ לשמירת קדושת ישראל" (לשון הנצי"ב, בראשית מו, לד). אבל אף אחד מהצדדים לא יכול היה לומר זאת בפירוש, ולכן הם ניסו להסתיר את כוונותיהם האמיתיות.
יוסף התכונן היטב למפגש עם פרעה, וידע איך לגרום לפרעה להציע מעצמו שהם ישבו בארץ גושן: "אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי, וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ". המצרים שונאים את רועי הצאן, כי הם האמינו שהצאן הוא סוג של אלוהים, ולכן יוסף יהיה זה שיגיד לפרעה שהם רועי צאן, אבל כשהם עצמם יבואו לפני פרעה, עדיף שהם לא יגידו במפורש שהם רועי צאן אלא רק שהם אנשי מקנה. המלה 'מקנה' כוללת צאן, בקר, סוסים וחמורים, וגם לפרעה עצמו יש מקנה. יוסף מעדיף שהאחים שלו ישתמשו בטרמינולוגיה נקיה יותר ולא יגידו במפורש שהם רועי צאן אלא אנשי מקנה. כך תימנע פגיעה מיותרת בכבודו של פרעה ובכבודם שלהם. הוא עצמו ידאג לכך שפרעה יבין את הרמז, כי הוא יגיד לפרעה לפני כן בפירוש שהם רועי צאן. לכן, אומר יוסף: "כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם, וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ". אל תגידו בפירוש שאתם רועי צאן, אלא רק תגידו שאתם אנשי מקנה. כמו כן, אל תבקשו במפורש לשבת בארץ גושן, כי בקשה כזו אינה מנומסת, ועדיף שהוא יגיע למסקנה הזו מעצמו.
ובאמת, יוסף בא אל פרעה ואומר לו: "אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן". בתוך דבריו הוא רומז לכך שיש להם צאן ולא רק בקר, והוא אף רומז לפרעה שהם כבר בארץ גושן, וסומך על פרעה שיגיע לבד למסקנה שעדיף שהם יישארו שם.
אבל כשאחי יוסף באים לפני פרעה, כל תכניתו של יוסף משתבשת. פרעה אכן שואל אותם, בדיוק כפי שצפה יוסף שיקרה, "מַה מַּעֲשֵׂיכֶם?", אבל במקום לומר שהם אנשי מקנה, הם לא סמכו על הבנת הרמזים אלא אמרו במפורש: "רֹעֵה צֹאן עֲבָדֶיךָ גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבוֹתֵינוּ". אנחנו לא מתביישים לומר שאנחנו מזלזלים באותן בהמות שאתם מגדירים כאלוהים שלכם. בנוסף לכך אומרים אחי יוסף בפירוש שהם מעדיפים לשבת בארץ גושן: "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְעַתָּה יֵשְׁבוּ נָא עֲבָדֶיךָ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן". הם לא משחקים את המשחקים הפוליטיים האלה. הם לא מתביישים בכך שהם רועי צאן, ולא מתחשבים בכללי הנימוס המקובלים.
בסופו של דבר התוצאה היא אותה תוצאה: פרעה מסכים להושיב אותם בארץ גושן, אם כי הוא עצמו עדיין שומר על כללי התקינות הפוליטית ואינו אומר ליוסף את הסיבה האמיתית לכך שהוא מעדיף שהם יהיו שם, ואף מציע הצעה דיפלומטית מנומסת: "וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי" - כאילו שהוא לא מבין באיזה מקנה הם מתמחים.
המחלוקת בין יוסף ואֶחָיו אינה בשאלה האם נכון לשבת בנפרד בארץ גושן או לא. האמת היא שאפילו פרעה יודע שעדיף שהם ישבו שם. השאלה היא טקטית: האם צריך לומר את הדברים במפורש כדי לוודא שלא יהיו טעויות, ואף להצהיר בלי בושה שאמונותיך הדתיות הן שונות מהמצרים, אבל יחד עם זה לפגוע בכללי הנימוס והתקינות הפוליטית, ואולי אף להעליב את פרעה באופן אישי, או שאפשר להגיע לאותה תוצאה ע"י רמיזות ברורות ושמירה על כללי המשחק, כאשר בסופו של דבר גם פרעה עצמו יבין שהפתרון הנכון הוא להושיב אותם בנפרד?
קשה לומר מי צודק בויכוח. בסופו של דבר פרעה הציע שהם ישבו בארץ גושן, אבל ייתכן שאפשר היה להגיע לאותה תוצאה גם בלי ההצהרות והפגיעה בכללי הנימוס המקובלים.