ניצוצות מהדף היומי

22/05/12
הוסף למועדפים קבע כדף הבית
רזולוציה אופט' 1024X768
חיפוש
הרשמה
התחברות

ניצוצות מהדף היומי שיעורים של הרב ירון בן דוד


	מאמרים אחרונים \| ארכיון \| חיפוש תמורה ט – טו "לימוד פסוקים בעל פה" - קראו עוד... ונסכים מי קרבי בלילה? והתנן: אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה, כגון אברים ופדרים שמקריבין מבוא השמש, ומתעכלין והולכין כל הלילה כולו; דברים שדרכן ליקרב ביום, כגון הקומץ הלבונה ומנחת נסכים... שמתעכלין והולכין כל הלילה, מנין? תלמוד לומר: "זאת תורת העולה" - ריבה. קתני מיהא נסכים ביום! ...אמר רב יוסף: סמי מנחת נסכים מהא מתניתא. כי סליק רב דימי, אשכחיה לרב ירמיה דיתיב וקאמר משמיה דרבי יהושע בן לוי: מנין לנסכים הבאים עם הזבח שאין קריבין אלא ביום? - ת"ל "ולנסכיכם ולשלמיכם", מה שלמים - ביום, אף נסכים - ביום. אמר: אי אשכחיה דכתיב איגרתא, שלחי ליה לרב יוסף ולא תיסמי מנחת נסכים ממתני'; ולא קשיא, כאן - בנסכים הבאין עם הזבח, כאן - בנסכים הבאין בפני עצמן. קראו את כל המאמר תמורה ב – ח "תוקפו של מעשה שנעשה באיסור" - קראו עוד... הנושא הזה הוא נושא ארוך מאוד, ובשיעור זה ברצוני רק להביא טעימות ממנו. להרחבה, ניתן לעיין באנציקלופדיה התלמודית כרך כח, בערך: "כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד". השאלה שבה אנו עוסקים היא האם אדם שעושה מעשה בניגוד לדעת התורה, יש למעשה תוקף הלכתי. כמובן שאם אדם רוצח אדם אחר, הנרצח יהיה מת. אנחנו לא מדברים על שאלה מציאותית אלא על שאלה של חלות הלכתית: אדם שנותן טבעת לאחותו ואומר לה 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל', אין למעשה זה כל תוקף, ואחותו נשארת רווקה. התורה קבעה שקידושין כאלו אינם תופסים. אבל, מצד שני, אם כהן אומר אותו דבר לאשה גרושה, האשה מקודשת. בשיעור זה ברצוננו לבדוק מה הם הקריטריונים שלגביהם יהיה תוקף הלכתי גם אם המעשה נעשה בניגוד להלכה. הגמרא מביאה מחלוקת בין רבא לאביי בעניין זה, ומביאה דוגמאות רבות שבהם לכאורה צריכה להיות נפקא מינה בין הצדדים, אבל בסופו של דבר מיישבת את כל המקרים כך שבעצם לא ברור באיזה מקרה באמת נחלקו רבא ואביי: קראו את כל המאמר ערכין כב-כח "האם צריך בית דין כדי לסדר גט?" - קראו עוד... סיפור מעניין שאותו למדנו בגמרא השבוע מביא אותנו לדון בשאלה מעניינת: אנחנו יודעים שבמדינת ישראל כדי להתחתן צריך להירשם ברבנות, וצריך רב שיערוך את החופה. אמנם מעיקר הדין, כידוע, קידושין תופסים גם ללא רב (בניגוד לדתות אחרות, שבהן הנישואין תלויים באיש דת או באיש ממשל, בדת היהודית כל שני יהודים כשרים לאשר נישואין!), אבל למען הסדר הטוב, וכדי לוודא שהנישואין נעשו כדת וכדין, הצריכו גדולי הדורות ואף קבעו חרמות בעניין – שלא לערוך חופה וקידושין ללא נוכחות רב. קראו את כל המאמר חולין קלח-קמב "מצווה שילןח הקן" - קראו עוד... מצוות שילוח הקן היא מצוה שמופיעה רק פעם אחת בתורה, וגם בש"ס אין הרבה סוגיות שעוסקות בה, ועיקר הדינים שלה מרוכזים בפרק האחרון של מסכת חולין. וכך כתוב בתורה: קראו את כל המאמר ערכין י "שמחה במפלתן של רשעים" - קראו עוד... בפרשיות השבוע אנו עוסקים בעשר המכות וביציאת מצרים. בשיעור זה ברצוני לעסוק בשאלה האם עלינו לשמוח במפלתם של המצרים, או שמא עלינו להצטער על מפלתם. הגמרא דנה במועדים שבהם אנו גומרים את ההלל, ובין השאר דנה בשאלה מה הם הקריטריונים לאמירת הלל בחגים: קראו את כל המאמר ערכים כט-לד "אדר ראשון ואדר שני" - קראו עוד... כאשר אדם מוכר בית בעיר מוקפת חומה, זכותו של המוכר לגאול את הבית במשך השנה הראשונה מאז המכירה. אם עברה שנה והבית לא נגאל, הוא הופך להיות של המוכר לצמיתות. כך נאמר בתורה: 1. ויקרא פרק כה, פסוקים כט-ל וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ: וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר לוֹ חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל: נחלקו התנאים כיצד מחשבים את השנה הזו: קראו את כל המאמר ערכין ג "האם יש מצווה לגור בירושלים?" - קראו עוד... מסכת ערכין מתחילה במלים 'הכל מעריכין', והגמרא שואלת מה באה לרבות המלה 'הכל'. בדרך אגב מביאה הגמרא עוד רשימה של משניות שבהם מופיעה המלה הזו ומחפשת מה זה בא לרבות. בין השאר מובאת המשנה הזו, ממסכת כתובות: 1. משנה מסכת כתובות פרק יג משנה יא הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין. הכל מעלין לירושלים ואין הכל מוציאין - אחד האנשים ואחד הנשים. קראו את כל המאמר בכורות נח " ר' יהושע בן קרחה" - קראו עוד... היום ברצוני לעסוק במשפט אחד שאמר בן עזאי, וממנו להבין מי הוא התנא ר' יהושע בן קרחה. הגמרא אומרת שבן עזאי החשיב את כל התנאים כקליפת השום חוץ מאשר תנא אחד, שאותו הוא העריך מאוד: 1. תלמוד בבלי בכורות נח, א בן עזאי אומר: כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה! מי הוא אותו קרח, שאותו בן עזאי דוקא מאוד מעריך? אומר רש"י שזהו ר' עקיבא. מסתבר שדבריו מבוססים על גירסה אחרת שהיתה לו בגמרא, ובה כתוב בפירוש שהקרח הזה הוא ר' עקיבא. אך ממשיך רש"י ואומר: מכאן רואים שר' עקיבא היה קרח, וזאת הסיבה שבנו, ר' יהושע, נקרא בכל מקום בש"ס ר' יהושע בן קרחה: קראו את כל המאמר בכורות ל' "דברים שבלב בגיור" - קראו עוד... ראשית, אדגיש כי בשיעור זה אין בכוונתי להורות הלכה למעשה בהלכות גיור. הנושא שבחרתי לעסוק בו הוא מורכב ועדין, ומטרתי להכיר סברות שונות בעניין זה, אשר אינן מייצגות את מכלול הדעות בעניין זה, אך בהחלט יכולות להעיד על מגמה שהיתה קיימת בדורות האחרונים כאשר היה צריך להתמודד עם גיור. הברייתא שאותה למדנו בדף היומי השבוע אומרת שמי שבא להתגייר אינו יכול לומר שהוא מקבל עליו את היהדות למחצה, לשליש ולרביע: קראו את כל המאמר חולין קכד – קל "האם חי יכול להיווצר מדומם?" - קראו עוד... סוגיה זו מהווה נקודת מפגש מעניינת מאוד בין התורה והמדע. המשנה, העוסקת בענייני טומאה וטהרה, דנה בדינו של אדם שנוגע בשרץ אשר נמצא באמצע תהליך ההתהוות שלו. המשנה יוצאת מנקודת הנחה שהעכבר הזה נוצר מן האדמה, ודנה מה דינו של אדם שנוגע בו כאשר הוא עדיין לא התפתח לגמרי, וחלקו בשר וחלקו אדמה: קראו את כל המאמר סנהדרין יב - כ "חסינות משפטית למלך" - קראו עוד... החוק במדינת ישראל מכיר בחסינות משפטית לנבחרי ציבור. אמנם במציאות הישראלית החסינות הזו מוסרת פעמים רבות, וגם השבוע שמענו על שר שנחקר במשטרה, אבל עדיין ישנה חסינות לנבחרי ציבור. השבוע למדנו בדף היומי שהיתה חסינות דומה גם למלך. האם החסינות הזו היא דבר ראוי? מה הן הסיבות לחסינות המשפטית? קראו את כל המאמר סנהדרין כא - כז "בני דוד" - קראו עוד... במסגרת הדיון בשאלה כיצד שופטים את המלך, דנה הגמרא בדינים המיוחדים למלך. בין השאר מובא במשנה הדין של 'לא ירבה לו נשים', והמשנה אומרת שהמספר שנחשב הרבה לצורך העניין הזה הוא שמונה עשרה נשים: קראו את כל המאמר בבא בתרא קע - קעו "דין ערֵב בהלכה ובחוק הישראלי" - קראו עוד... בדרך כלל עסקה מתבצעת בין שני אנשים - שבו כל אחד מרויח משהו. ואולם, המושג של ערבות היא דבר חריג לכאורה: המלוה נותן כסף ללווה, ולאדם השלישי, אשר לא קיבל שום דבר בידיו, נוצר חיוב. האם באמת לא קיבל הערב שום דבר? - הגמרא שלמדנו השבוע אומרת שהערב קיבל הנאה מכך שבעקבות דבריו הסכים המלווה לתת כסף לאדם אחר, וההנאה הזו שוה כסף. קראו את כל המאמר בבא בתרא קכו - קלג "נישול בכור מחלק הבכורה שלו" - קראו עוד... הפרק שבו אנו עוסקים דן בדיני הירושה. אחד המקורות העיקריים לדיני הירושה בתורה הוא הפסוקים העוסקים בירושת הבכור: 1. דברים פרק כא פסוקים טו - יז כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכוֹר לַשְּׂנִיאָה: וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר: כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה: מפסוקים אלו עולה כי למרות שהאב מעדיף את בנה של אשתו האהובה, אין הוא יכול להעביר את חלק הבכורה של בנה של השנואה לבנה של האהובה. ואולם, למרות הפסוקים המפורשים הללו, מתברר שהאדם יכול לעשות זאת אם הוא לא משתמש בלשון ירושה אלא בלשון מתנה: קראו את כל המאמר בבא בתרא סג - סט "מדרש שמות" - קראו עוד... השיעור היום לא יעסוק בהבנת פשט בגמרא, אלא בתופעה מעניינת שניתן לראות אותה בגמרא וגם בתנ"ך, והיא מדרש השמות. המשנה, העוסק בענייני מקח וממכר, דנה בשאלה מה כוללת מכירה של בית בד. הכלל אומר שדברים קבועים נחשבים חלק מבית הבד ודברים ניידים לא. נדגים את הדברים ממכירת דירה: אפשר לקנות דירה מרוהטת ואפשר לקנות דירה שאינה מרוהטת. כמובן שדירה מרוהטת תכלול גם ארונות. אבל גם מי שקונה דירה שאינה מרוהטת מצפה למצוא בה ארונות מטבח, שהם חלק מהמבנה הקבוע של הדירה, מכיון שהם מקובעים לבית. קראו את כל המאמר בבא בתרא נו - סב האם מותר לכהנים לפקוד קברי צדיקים? - קראו עוד... לאחר שלמדנו מימרא מסוימת של ר' בנאה, שהיה רבו של ר' יוחנן, מביאה הגמרא סיפור מעניין על ר' בנאה שהלך לציין קברים, ובין השאר הגיע גם למערת המכפלה: קראו את כל המאמר בבא בתרא יד - כ: "מי כתב את התנ"ך? - קראו עוד... לפעמים אנחנו מתייחסים לתנ"ך כספר אחד, למרות שמדובר בקובץ של ספרים, אשר לא נכתבו ע"י אותו אדם ורמת הקדושה שלהם שונה זו מזו. אפילו הסדר של הספרים בתנ"ך אינו מוסכם. מסתבר שיש לפחות שתי מסורות של סדר הספרים בתנ"ך: כל ספרי התנ"ך המודפסים היום הם ע"פ המסורת הישראלית, וכפי שמופיע גם בכתר ארם צובה, ובהם מסדרים את ספרי הנביאים האחרונים לפי סדר כרונולוגי: ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל. לגבי הכתובים, בכתר ארם צובא דברי הימים הוא הראשון, ואילו ברוב התנ"כים המודפסים דברי הימים הוא האחרון. בספרי הכתובים, המגילות מודפסות בדרך כלל ביחד, ע"פ סדר הקריאה שלהם במהלך השנה (שיר השירים, רות, איכה, קהלת ואסתר). אבל בגמרא רואים סדר אחר גם בספרי הנביאים וגם בספרי הכתובים, וזו היתה המסורת הבבלית. וכך אומרת הגמרא שלמדנו השבוע בדף היומי: קראו את כל המאמר בבא בתרא ז - יג "צדקה - בלש או פראייר?" - קראו עוד... אנחנו מתקרבים לימי הדין, אשר בהם קבעו חז"ל שלושה אופנים לחזור בתשובה. המדרש (שהוא המקור לפיוט 'ונתנה תוקף' המיוחס לר' אמנון ממגנצא) אומר שישנם שלושה דברים המקרעים את גזר דינו של האדם: קראו את כל המאמר בבא בתרא ב – ו "האם אפשר להשתמש בפרגולה לצורך סוכה?" - קראו עוד... אמנם אנחנו עסוקים במסכת בבא בתרא, שעניינה דיני שכנים, אבל ננצל את ההזדמנות הזו גם לחזור על הלכות רלוונטיות לקראת חג הסוכות. ישנה שאלה מצויה מאוד בימים אלו, והיא כיצד לבנות פרגולה ליד הבית שתוכל לשמש אותנו גם לסוכה. לכאורה יש כאן חידוש גדול, שהסוכה, שאמורה להיות מבנה עראי, הופכת להיות מבנה קבוע שמשמש אותנו כל השנה. האם התופעה הזו חדשה? האם היא ראויה? - בסוגיה שלמדנו השבוע בדף היומי מתברר שלא רק שהתופעה אינה חדשה, אלא שזה מה שהיה מקובל בזמן הגמרא. נתחיל מדברי המשנה בהלכות שכנים: קראו את כל המאמר בבא מציעה קיא-קיח "טעמם של פסוקים" - קראו עוד... כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹקֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא: רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים וְלֹא יָשִׁיב אֶת הָעָם מִצְרַיְמָה לְמַעַן הַרְבּוֹת סוּס וַה' אָמַר לָכֶם לֹא תֹסִפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד: וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים וְלֹא יָסוּר לְבָבוֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד קראו את כל המאמר בבא מציעא קד-קי "בלי עין הרע" - קראו עוד... אנחנו רגילים לומר כל הזמן 'בלי עין הרע'. יש כאלה שבמקום לומר 'בלי עין הרע' אומרים 'בן פורת יוסף'. מהו המקור לעניין הזה, ומהו הכח המזיק של עין הרע? - אחד המקורות לכך הוא הגמרא שלמדנו השבוע בדף היומי: קראו את כל המאמר בבא מציעא פג - פט "לימוד תורה שלא לשמה" - קראו עוד... יו"ר מפ"ם, יעקב חזן, אמר פעם: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, אבל גידלנו דור של בורים ועמי הארצות". ואם הדברים היו נכונים לזמנו, הם ודאי נכונים שבעתיים היום. השאלה שברצוני להציב היא בעצם מה עדיף: שיהיו עמי הארצות או שיהיו אפיקורסים? קראו את כל המאמר בבא מציעא עו - פב "האם מותר לשקר בשביל כסף?" - קראו עוד... לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ: מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע: וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים: קראו את כל המאמר בבא קמא מו - נב "בתו של נחוניא חופר שיחין" - קראו עוד... פעמים רבות אנחנו מתמודדים עם שאלות של צדיק ורע לו, וגדולי המחשבה היהודית התמודדו עם השאלה הזו בכל הדורות. ואולם, לפעמים אנחנו נתקלים במצב קיצוני יותר, שבו הקב"ה כאילו בוחר אדם מסוים ומעניש אותו דוקא בדבר שבו הוא עושה מצוה גדולה. אחת הדוגמאות לכך למדנו השבוע בדף היומי: קראו את כל המאמר בבא קמא כה - לא "עושה אדם דין לעצמו" - קראו עוד... השאלה: האם מותר לי להרעיל את הכלב של השכנים שנכנס אליי לחצר? אם אדם גנב ממני ואני לא יכול להוכיח את זה בבית דין, אבל יש לי כסף שלו שהוא לא יודע עליו, האם אני יכול לעכב את הכסף אצלי, כי אני יודע שהוא חייב לי? התשובה לשאלות הללו נמצאת בסוגיה יסודית מאוד שלמדנו השבוע בדף היומי: קראו את כל המאמר בבא קמא יב - יח "צדקה לרמאים - מצוה?" - קראו עוד... ירמיהו, כידוע, היה נביא לא פופולרי בזמנו. הרבה התנכלו לו בגלל שהוא אמר דברים קשים. בין המתנכלים היו לא רק רשעים שרצו לחטוא, אלא גם אנשים שתפסו את עצמם כצדיקים, וראו בירמיהו נביא שקר ומחלל השם, מכיון שהוא אומר שבית המקדש עתיד להיחרב והם ראו זאת כפגם באמונה, כי שום גוי לא יכול להחריב את בית המקדש. התנגדותם לירמיהו לא הסתכמה רק בדיבורים, אלא גם במעשים: הם זרקו אותו לבור ואף ניסו להרוג אותו. באחד המקרים הללו, מתאר הנביא ירמיהו תפילה שהוא התפלל כנגד אנשי ענתות שניסו לפגוע בו: קראו את כל המאמר בבא קמא ה-יא "עד כמה צריך להשקיע במצוה?" - קראו עוד... עד כמה צריך להשקיע במצוה? במסגרת הדיון על כמה צריך אדם לשלם על נזקים שהוא עושה, מביאה הגמרא דיון דומה על כמה הוצאות צריך אדם להוציא לצורך קיום מצוה. וכך אומרת הגמרא: קראו את כל המאמר בבא קמא ב - ד "האם יש לנו מזל?" - קראו עוד... בימים טרופים אלו, שהטילים נופלים עלינו ועל סביבתנו, אנחנו שומעים כל הזמן על נסים שמתרחשים לנגד עינינו. בגוש קטיף בזמנו, נפלו כששת אלפים פצצות מרגמה, שכל אחת מהן שוה לפיצוץ של שבעה-שמונה רימוני יד, ובכל זאת בכל התקופה של ארבע וחצי השנים נהרגו רק שני אנשים. קראו את כל המאמר קידושין נא - נז "העכבר והחור" - קראו עוד... בכל עבירה שאדם עובר ישנו עצם מעשה העבירה וישנה המוטיבציה לעשות אותה. אם אנחנו רוצים למנוע עבירה - לפעמים אנחנו פועלים כנגד המעשה (ע"י שמירה, ע"י ענישה והרתעה וכו') ולפעמים נלחמים במוטיבציה (ע"י חינוך, ע"י לחץ חברתי וכו'). קראו את כל המאמר קידושין מד - נ להיות צדיק בן רגע - קראו עוד... על מנת שאני חכם - אין אומרים כחכמי יבנה, כר' עקיבא וחביריו, אלא כל ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומרה. על מנת שאני גבור - אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב בן צרויה, אלא כל שחביריו מתיראים ממנו מפני גבורתו. על מנת שאני עשיר - אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי אלעזר בן עזריה, אלא כל שבני עירו מכבדים אותו מפני עושרו. על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור - מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו. על מנת שאני רשע, אפילו צדיק גמור - מקודשת, שמא הרהר דבר עבודת כוכבים בדעתו. קראו את כל המאמר קידושין טז-כב "יחס התורה לעבדות" - קראו עוד... לאחר שעסקנו קצת באופן יצירת מעשה הקידושין, עוברת המשנה לדון באופני יצירת קניינים שונים, וביניהם גם העבדים, שבהם עוסקים הדפים שלמדנו השבוע. דיני העבדים נמצאים בין דיני האשה לבין דיני הבהמות והרכוש, וזה קצת משקף את מעמדם. קראו את כל המאמר קידושין ב-טו :טבעת קידושין - קראו עוד... כידוע, אין זה דין מהתורה שצריך לקדש אשה בטבעת דוקא. אמנם בספר נחלת שבעה מופיע שהטבעת מסמלת את העובדה שאשה זו נשואה (כך הובא בספר טעמי המנהגים של גלברד), אבל במשנה או בגמרא בכל מסכת קידושין בכלל לא מופיעה המלה טבעת! מה שמופיע במשנה הוא, כידוע, קידושי כסף: קראו את כל המאמר מסכת גיטין סב-סח "שלמה המלך ומלך השדים" - קראו עוד... הרמב"ם, בהקדמתו לפירוש המשנה, כותב שאת הסודות העמוקים ביותר של חז"ל הם הכניסו במדרשים: והענין הרביעי הזה כלומר הדרש שהובא התלמוד, אין לחשוב שהוא קל חשיבות, או שתועלתו מעטה, כי הוא לתכלית גדולה מאד, במה שהוא כולל מן הרמזים העמוקים והענינים הנפלאים. לפי שאם יעויין עיון מעמיק באותם הדרשות, יובן מהם מהטוב המוחלט מה שאין למעלה ממנו, ויתגלו מהם מן הענינים הא-לוקיים וענינים אמתיים ככל אשר הסתירו אנשי המדע וככל אשר כלו בו הפילוסופים דורותיהם, וכשתביט בהם בפשוטם תמצא בהם נגד המושכל מה שאין למעלה ממנו. ועשו כך לענינים נפלאים, האחד לעורר הבנת הלומדים, וגם לעוור עיני הכסילים אשר לא יוארו לבותיהם לעולם, ולו תוצע לפניהם האמת היו סוטים מעליה כפי חסרון טבעם. קראו את כל המאמר מסכת גיטין כח-לך "הפקעת נישואים" - קראו עוד... נשים וגברים שנישואיהם עלו על שרטון, ורוצים להפסיק את הקשר ביניהם, נתקלים פעמים רבות בסרבנות של בן הזוג או בת הזוג, להעניק את הגט. פעמים רבות הסרבנות נובעת מנסיון להשיג יותר: כסף, נכסים או אחזקת הילדים. לפעמים הסרבנות נובעת מנקמנות. ולפעמים הסרבנות נובעת מנסיון אמיתי להגיע לשלום בית. המצב ההלכתי בין גבר לאשה קצת שונה, אך כמעט ואין לזה משמעות בימינו: מן התורה אשה יכולה היתה לקבל גט בעל כרחה, וממילא אין מצב שאשה תעגן גבר, אך מאז חרם דרבינו גרשום נאסר לגרש אשה בעל כרחה. קראו את כל המאמר מסכת סוטה לד-מ ברכת הכהנים במקדש ובגבולין - קראו עוד... לאחר שמביאה המשנה את הדינים של הסוטה, שהפרשיה שלה צריכה להיאמר בעברית, בדיוק כפי שהיא כתובה בתורה, מובא דבר נוסף שגם הוא צריך להיאמר בדיוק כפי שהוא כתוב, והוא עניין ברכת הכהנים. וכך אומרת המשנה: קראו את כל המאמר מסכת סוטה כב-כו "עלכשפים ומכשפות" - קראו עוד... במסגרת המשנה, שאותה למדנו בשבוע שעבר, שעוסקת במלמד את בתו תורה, אומר ר' יהושע שנשים אוהבות תפלות, ובהקשר לכך מביאה הגמרא את הברייתא הבאה: קראו את כל המאמר סוטה טו-כא "לימוד תורה לנשים" - קראו עוד... המשנה בפרקנו מביאה מחלוקת (שכבר הובאה גם בגמרא בעבר) האם זכותה של אשה יכולה להציל אותה מהעונש הצפוי לה כשתשתה מהמים המאררים. ר' שמעון סובר שאין זכות תולה במים המרים, אבל חכמים סוברים שכן. ומכאן הגיעו בן עזאי ור' אליעזר לשתי מסקנות הפוכות: קראו את כל המאמר הלבנת פנים ורציחה-מסכת סוטה ב-יב - קראו עוד... בשעה טובה התחלנו ללמוד מסכת סוטה. מעניין ששתי המסכתות הללו, נזיר וסוטה, בניגוד לרוב המסכתות בש"ס, מבוססות רק על מספר פסוקים מרוכזים מאוד בתורה - ושתיהן בפרשת השבוע. ברצוני להתמקד היום דוקא בדבר שאינו קשור ישירות לעניין הסוטה, אם כי נחזור גם לעניין הסוטה בהמשך. הגמרא שלמדנו השבוע אומרת כך: קראו את כל המאמר מסכת נזיר טז-כב "נזיר טוב או רע?" - קראו עוד... נזיר - טוב או רע? זה, אולי, היה צריך להיות הדבר הראשון כשלומדים את מסכת נזיר. לבדוק: האם נזירות היא דבר טוב או לא? פרשת הנזיר בתורה, לכאורה, נשמעת כדבר חיובי ביותר: קראו את כל המאמר דמותו של שמשון נזיר ב-ח - קראו עוד... מסכת נזיר מביאה אותנו כבר בהתחלה לדון על דמותו של הנזיר המפורסם ביותר, אבל גם המוזר ביותר בהסטוריה: קראו את כל המאמר נדרים סג עצות לזוגיות טובה - קראו עוד... השיעור של היום, אולי כהכנה לפורים הממשמש ובא, עוסק באגדות מעניינות ומשעשעות של חז"ל, אשר מהן ניתן גם לשאוב מידות רבות בעניינים שבין האדם לחברו ובעיקר בין האדם לאשתו. שני הסיפורים הראשונים נלמדו בדף היומי בשבוע האחרון ובהחלט מתאימים לחודש אדר... קראו את כל המאמר נדרים נו - סב "כתרה של תורה" - קראו עוד... המשנה דנה באדם שאמר שהוא נודר עד סוף עונת הבציר, ומגיעה למסקנה שאם לאחר הבציר נשארים ענבים על העצים הם נחשבים הפקר, וזה כבר לא נחשב עונת הבציר. במסגרת אותו עניין מספרת הגמרא על ר' טרפון שלקח ענבים בשלב ההוא ואכל, אך כמעט שילם על כך בחייו: קראו את כל המאמר מסכת נדרים כא-כז "כל נדרי" - קראו עוד... כל נדרי 1. משנה מסכת נדרים פרק ג משנה א ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסים נדרי זירוזין כיצד היה מוכר חפץ ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל שניהן רוצין בשלשה דינרין רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו אומר כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר: קראו את כל המאמר מסכת נדרים י - כ - אמא שלום - קראו עוד... אימא שלום במסגרת דברי הגמרא שכדאי להתרחק מנדרים, היא מביאה עוד כמה הרחקות, ואז מובאים גם דברי הפרישות שנוהגים אפילו בין איש לאשתו. ואז מביאה הגמרא את הדברים הבאים: קראו את כל המאמר נדרים ב - י הנזיר מהדרום ופרח הנרקיס - קראו עוד... הגמרא, במסגרת העיסוק בשאלה האם נדרים הם דבר טוב או לא, מביאה את דבריו של שמעון הצדיק, שמקורם במסכת נזיר: קראו את כל המאמר כתובות קד-קיב - שלא יעלו כחומה - קראו עוד... שלא יעלו כחומה במסגרת החובות של הבעל כלפי אשתו והאשה כלפי בעלה אומרת המשנה שאם אחד מהצדדים רוצה לעלות לארץ ישראל הוא יכול לכפות את הצד השני. כלומר שאם האשה רוצה לעלות לארץ ישראל והבעל אינו רוצה, היא יכולה להכריח אותו לגרשה ולתת לה כתובתה, ואם הבעל רוצה והיא אינה רוצה הוא יכול לגרשה ופטור מלשלם לה כתובתה: קראו את כל המאמר כתובות צז-קג טובות הנאה לשליח - קראו עוד... טובת הנאה לשליח פעמים רבות קורה שאדם מקבל הטבה שאולי מיועדת לאדם אחר. לדוגמא: מישהו שמקבל דלק על חשבון מקום העבודה, ובתחנת הדלק מקבל עיתון. סוכן ביטוח שמבטח חברה מסויימת ובתמורה מקבל הטבה מהחברה המבוטחת. מנהל מוסד חינוכי שפותח חשבון בנק ומקבל מתנה. אדם שנשלח ע"י חבריו לקנות לכל אחד משולש פיצה, ובגלל שהוא קונה כמות גדולה מגיע לו חתיכה נוספת חינם. מי שמקבל טיסה על חשבון העבודה ונקודות הטיסה נזקפות לחשבונו וכו'. - האם במקרים האלה המתנה צריכה להגיע לידי מי שהכסף שלו או לידי מי שעשה את הקניה בפועל? קראו את כל המאמר כתובות פג - קג - קראו עוד... חוקי פשיטת רגל ותורת המשחקים שיעור זה מבוסס על מאמרו של פרופסור ישראל אומן (חתן פרס נובל למתמטיקה) שמסביר את המשנה בכתובות ע"פ תורת המשחקים. המשנה המדוברת עוסקת באדם שנפטר והניח שלוש נשים, וכולן דורשות את כתובתן, אלא שאין בירושתו מספיק כסף בכדי לספק את כל התביעות. שאלה זו עולה, כמובן, גם בימינו במצב של פשיטת רגל ופירוק נכסים - כאשר יש לחייב נושים רבים, ואין מספיק נכסים לכסות את כל החובות. המשנה אומרת כך: קראו את כל המאמר מסכת כתובות - קראו עוד... עשר שנים ללא ילדים במסגרת העיסוק בחובות הבעל כלפי אשתו ובדברים שיכולים להוות עילה לגירושין, הגענו לסוגיה שיסודה במשנה במסכת יבמות. וכך אומרת המשנה: קראו את כל המאמר כתובות - קראו עוד... כיסוי ראש לאשה במסגרת החובות של הבעל כלפי האשה והחיוב לתת כתובה מונה המשנה רשימה של נשים שרשאי הבעל לגרש אותן ולקנוס אותן שלא יקבלו את כתובתן. קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... אוכלין ומשקין תחת המיטה במהלך ארבעת הדפים (פסחים קי - קיג) שעוסקים בענייני השדים והכשפים, הובאו מימרות רבות, כגון האיסור לשתות מספר זוגי של כוסות (קט, ב), האיסור ללכת בין שני דקלים או להשתין בין דקל לקיר (קיא, א), לחשים שיש לומר אם רוצים לשתות מים שאולים, האיסור לישון בצל הדקל וכו'. כל המימרות הללו לא נפסקו כלל בספרי ההלכה, מכיון שנושא הכשפים והשדים לא נפסק להלכה. את ההסתייגות הראשונה לכל נושא הזוגות - שנידון בהרחבה בסוגייתנו, מביאה הגמרא עצמה: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... דבר תורה בסיום מסכת פסחים בדף היומי ברוך ה' זכינו לסיים את מסכת פסחים, אותה למדנו מתחילת השנה. אני יודע שזה זמן לחגיגות, ובטח תשמעו הרבה דברים בשבחנו הערב, אבל אני רוצה לשתף אתכם בהרגשה אישית שלי: אני מרגיש שאני לא ממש יודע את מסכת פסחים. אותם דפים שלימדתי - אני יודע שלפחות הבנתי בשלב מסויים, ואותם דפים שרק הקשבתי בהם לשיעורו המצויין של הרב שמואל, אני לא יודע האם באמת תמיד הבנתי, או שקצת נרדמתי, וקצת ויתרתי לעצמי וקצת החלקתי את הדברים הקשים קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... כוס של ברכת המזון כידוע, כשאנחנו מזמנים בחדר האוכל, עושים זאת עם כוס של יין. לעומת זאת, כשמזמנים בשלושה, רבים נוהגים שלא להביא כוס של יין, וכשאדם בודד מברך ברכת המזון, מעולם לא ראיתי מי שעושה כן עם כוס של יין. אבל בגמרא הדברים אינם פשוטים כל כך: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... קטניות בפסח מקורות בתלמוד 1. מסכת פסחים פרק ב משנה ה אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחטים, בשעורים, בכוסמין, ובשיפון, ובשיבולת שועל. 2. תלמוד בבלי, מסכת פסחים דף לה עמוד א הני - אין, אורז ודוחן - לא. מנהני מילי? אמר רבי שמעון בן לקיש, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, וכן תנא דבי רבי אליעזר בן יעקב: אמר קרא "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות" דברים הבאים לידי חימוץ - אדם יוצא בהן ידי חובתו במצה, יצאו אלו שאין באין לידי חימוץ אלא לידי סירחון. מתניתין דלא כרבי יוחנן בן נורי, דאמר: אורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת. דתניא: רבי יוחנן בן נורי אוסר באורז ודוחן, מפני שקרוב להחמיץ. איבעיא להו: שקרוב להחמיץ - דקדים ומחמיץ, או דילמא קרוב להחמיץ הוי, חמץ גמור - לא הוי. תא שמע, דתניא, אמר רבי יוחנן בן נורי: אורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת, ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח. קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... בר מצוה בספירת העומר הגמרא כותבת לגבי אדם שהתגייר בין פסח ראשון לשני: 1. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף צג עמוד א גר שנתגייר בין שני פסחים, וכן קטן שהגדיל בין שני פסחים, חייב לעשות פסח שני, דברי רבי. ר' נתן אומר: כל שזקוק לראשון זקוק לשני, כל שאין זקוק לראשון - אין זקוק לשני. יסוד המחלוקת בין שתי הדעות הוא האם החיוב על פסח שני הוא רק למי שהתחייב בפסח ראשון ולא עשה אותו, או שזהו חיוב בפני עצמו, אלא שמי שיצא ידי חובה בפסח ראשון פטור מפסח שני. ואולם, הרמב"ם סייג את הדברים: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... ערב פסח שחל בשבת המצב של ערב פסח שחל בשבת אינו נדיר כל כך, אבל הוא מורכב מאוד. מצד אחד הוא יוצר בעיות רבות של סעודות שבת (שבהם צריך לאכול פת, ואסור לאכול מצה), ומצד שני הוא נותן לנו להגיע לליל הסדר לאחר מנוחה נעימה- בדומה לליל סדר שני הנהוג בחו"ל. לא בדקתי את הסטטיסטיקה, אבל נדמה לי שמדובר בתופעה שמתרחשת בערך אחת לחמש-שש שנים. בהסטוריה הקצרה הדבר התרחש בשנים תשמ"א, תשנ"ד, תשס"א, תשס"ה - וכך צפוי להיות גם בעוד שנתיים - שנת תשס"ח. ואולם, ע"פ הלוח הקבוע שלנו אפשר לראות אפילו עשרים שנים רצוף שבהם לא קרה שערב פסח חל בשבת, כגון בין השנים תשי"ד עד תשל"ד, וכן יקרה גם בין השנים תשפ"ה עד תת"ה. במרחק זמן כזה, יכול להיות שאנשים שוכחים פרטים מסויימים לגבי הלכות ערב פסח שחל בשבת, כגון מה עושים בסעודה שלישית, או עד איזו שעה צריך לבער את החמץ. אבל חז"ל מספרים שכשאירע דבר כזה בימי הבית השני, שכחו בכלל האם צריך להקריב קרבן פסח או לא: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... האם מותר להרוג אדם כדי להציל אחר? ידוע כי ישנן שלוש עבירות שהן בגדר של 'יהרג ואל יעבור', ובתוכן גם שפיכות דמים. הגמרא בסוגייתנו דנה במקור לכך שבשפיכות דמים הדין הוא שיהרג ואל יעבור: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... לא תתגודדו הפרק שאותו התחלנו וסיימנו השבוע נקרא 'מקום שנהגו'. הפרק כולו עוסק במנהגים שונים ובקהילות שונות, ובשאלה כיצד ינהג אדם שרגיל היה לנהוג באופן אחד, אך הגיע לקהילה שבה נוהגים אחרת. המשנה שדנה בנושא זה היא המשנה הראשונה של הפרק: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... הזמנת אורחים חילוניים לסעודת שבת שאלה זו מתעוררת הרבה בקיבוץ לגבי הזמנת ילדים שכבר אינם שומרים תורה ומצוות, ורוצים להזמין אותם לסעודות שבת, בכדי שהנכדים יוכלו לספוג את אוירת השבת. לעומתם, יש משפחות רבות שאינן עושות כך בידיעה שבכך הנכדים לא רואים שולחן שבת, אך גם יודעים שלא נוסעים בשבת לסבא ולסבתא. זו שאלה כבדה, ולא כל השיקולים שבה הם הלכתיים[1], אך ברצוני להציג את העמדות ההלכתיות שעליהן מתבססות הדעות השונות. אחד המקורות לשאלה זו נמצאת בסוגייתנו, שנובעת מדיון כללי על איסורי אכילה ואיסורי הנאה - שהרי החמץ בפסח אסור גם באכילה וגם בהנאה. [1] לדוגמא: מי שנמנע מלהזמין את ילדיו אלא אם כן ישהו כל השבת, יודע שבכך הוא יראה אותם פחות, אבל כשהם יבואו הם יהיו אצלו כל השבת. קראו את כל המאמר ביצה - קראו עוד... האמת, השלום וערכים נוספים 1. מסכת ביצה פרק ב משנה ד בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם: הגמרא מסבירה שיש כאן שתי מחלוקות שונות בין בית הלל לבית שמאי: בית הלל סוברים שחייבים לסמוך ממש לפני השחיטה, ובית שמאי סוברים שאפשר לסמוך גם יום לפני כן, ובכך בית שמאי מקילים. מצד שני, בית שמאי סוברים שאין להביא עולות ביום טוב, מפני שלאדם אין חלק בזה, ובזה בית הלל מקילים. בניגוד לרוב מחלוקות בית הלל ובית שמאי, המחלוקת הזו היא מחלוקת עקרונית יותר, גם בין הלל לשמאי עצמם. הגמרא שעוסקת בהיווצרות המחלוקות בישראל, כותבת כך: קראו את כל המאמר ביצה - קראו עוד... האמת, השלום וערכים נוספים 1. מסכת ביצה פרק ב משנה ד בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהן, אבל לא עולות. ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם: הגמרא מסבירה שיש כאן שתי מחלוקות שונות בין בית הלל לבית שמאי: בית הלל סוברים שחייבים לסמוך ממש לפני השחיטה, ובית שמאי סוברים שאפשר לסמוך גם יום לפני כן, ובכך בית שמאי מקילים. מצד שני, בית שמאי סוברים שאין להביא עולות ביום טוב, מפני שלאדם אין חלק בזה, ובזה בית הלל מקילים. בניגוד לרוב מחלוקות בית הלל ובית שמאי, המחלוקת הזו היא מחלוקת עקרונית יותר, גם בין הלל לשמאי עצמם. הגמרא שעוסקת בהיווצרות המחלוקות בישראל, כותבת כך: קראו את כל המאמר ביצה - קראו עוד... מלאכת הוצאה ביום טוב הילדים שלנו נוטים לחשוב ששבת ויום טוב הם בדיוק אותו דבר. העובדה שמותר לבשל ביום טוב כמעט ולא באה לידי ביטוי בקיבוץ, והעובדה שמותר להוציא מרשות לרשות ממש לא מורגשת. אבל בחוץ לארץ ישנו הבדל עצום בין שבת ליום טוב. אנחנו התרגלנו לחיים מפונקים, שאפשר ללכת לכל מקום עם עגלה או ילד על הידיים, ועם דברים בכיסים. אבל בחו"ל החיים בלי עירוב הם קשים מאוד. אבל ביום טוב, שבו אין איסור הוצאה מרשות לרשות, החיים פתאום הרבה יותר קלים. מעשה שקרה לי בפראג: יהודי ירא שמים המקפיד על קלה כבחמורה הופתע מאוד כשלימדתי שאסור לפתוח מטריה בשבת. שאלתי אותו האם הוא לא שם לב לכך שיהודים מגיעים לבית הכנסת בגשם שוטף ללא מטריה. מסתבר שהוא חשב שהסיבה שלא לוקחים מטריה היא בגלל איסור הוצאה, ועכשיו התחדש לו שגם ביום טוב אסור ללכת עם מטריה. היום נראה שגם ביום טוב אין זה פשוט שמותר להוציא הכל: קראו את כל המאמר ביצה - קראו עוד... יום טוב שני - של גלויות? ביצה שנולדה ביום טוב, כידוע, אסורה. יש שאמרו שהיא אסורה משום מוקצה, או מחשש של יו"ט שאחר השבת, ויש שאמרו שהיא אסורה בגלל הדמיון שלה לפירות שנשרו מהעץ (שם החשש הוא שמא יקטוף בעצמו) או לפירות שנסחטו (שם החשש הוא שמא יסחט). אך מה הדין אם הביצה נולדה ביום טוב ראשון, ורוצים לאכול אותה ביום טוב שני? הרי לכאורה כל הענין של יו"ט שני הוא משום ספק, ואם הראשון קודש השני חול, ולהיפך! אומרת הגמרא כך: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... שלוחי מצוה אינן ניזוקין 1. תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ח עמוד א תנא: אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין לבדוק - מפני הסכנה. מאי סכנה? אי נימא מפני סכנת עקרב - כי משתמש היכי אישתמש? - לא צריכא, דנפל. - אי נפל - למה לי בדיקה? והתנן: חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער! - התם - שאין הכלב יכול לחפש אחריו, הכא - כשהכלב יכול לחפש אחריו. - והא אמר רבי קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... היחס לעמי הארצות הפעם נלמד סוגיה שהיא חריגה בנוף החז"לי. הסוגיה הזו עוסקת ביחס הרצוי לעמי הארצות. מסתבר שהיה מתח מתמיד בין עמי הארצות לתלמידי החכמים, אך בסוגייתנו הדברים מגיעים למימדים מדהימים: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... ברכות המצוות מצוות רבות שאנו מקיימים, מברכים עליהם לפני כן. ואולם, ישנן מצוות רבות שעליהן אין אנו מברכים. גם בין המצוות שמברכים עליהם, ישנו הבדל בנוסח הברכות. יש ברכות שהנוסח שלהן הוא: "אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו ל..." ויש ברכות שהנוסח שלהן הוא: "אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו על...". הגמרא אומרת שהחלוקה בין שני הסוגים אינה מקרית. וכך אומרת הגמרא: קראו את כל המאמר עירובין - קראו עוד... כל היוצאים להציל חוזרים למקומם שאלה זו רלוונטית מאוד בהרבה מאוד תחומים: האם רופא כונן שנקרא למקרה חירום יכול לחזור לביתו בשבת תוך כדי נסיעה וחילול שבת? האם הדין זהה גם למי שנוסע לתורנות? האם מותר לבעל להסיע את אשתו לבית חולים ללדת, ואח"כ לחזור הביתה להיות עם הילדים? האם חייל שיוצא לפעילות מבצעית בליל שבת יכול ליסוע אח"כ הביתה בשבת? האם אחרי פשיטה מוצלחת בשבת מותר לחזור לבסיס? המקור לכל השאלות האלה הוא המשנה שלנו, וסוגיית הגמרא שבעקבותיה: קראו את כל המאמר פסחים - קראו עוד... העישון בהלכה ביום עיון שהיה השבוע בבארות יצחק דיבר הרב איתן אקשטיין מ'רטורנו', והוא הדגיש שהתמכרויות אינן רק לסיגריות או לסמים, אלא גם להרבה דברים אחרים: הימורים, מין, אינטרנט ועוד. התמכרות היא פתרון רע לבעיה קיימת. ברצוני להתייחס בשיעור זה להתמכרות אחת שהעולם כולו יודע שהיא גרועה, אבל עדיין נפוץ מאוד - הסיגריות. קראו את כל המאמר עירובין - קראו עוד... כבוד הבריות נושא כבוד הבריות הוא נושא רגיש, ולכאורה ניתן להגדיר אותו כמדרון חלקלק. הרבה הלכות נדחות מפני כבוד הבריות, והשאלה היא איפה הגבול. בשיעור זה ננסה לעמוד על מספר דוגמאות שאליהן התייחסה ההלכה בעניין זה, ולנסות לקבוע גבולות וכללים מתי ניתן להקל מפני כבוד הבריות ומתי לא. נתחיל עם הדין המופיע במסכתנו: קראו את כל המאמר עירובין - קראו עוד... שיעור בהנדסת המישור כולנו מכירים את שני הכללים הידועים בהנדסת המישור: 1. היחס בין קוטר העיגול לבין ההיקף שלו הוא פאי. p=3.14159 2. הנוסחה למציאת היתר במשולש ישר זוית היא: A²+B²=C² אבל שתי הנוסחאות האלה לא היו בידי חז"ל, ובמקומם אנו מוצאים שני משפטים אחרים, שנראים סותרים את הכלל הזה: 1. כל שיש בהיקפו שלושה טפחים יש בו רוחב טפח 2. כל אמתא בריבועא, אמתא ותרי חומשי באלכסונא קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... מציצה בברית המציצה הוזכרה לראשונה במשנה בשבת פרק יט, משנה ב, כאחד מהדברים שעושים בברית המילה, ושדוחים את השבת: קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... יילוד בהמה בשבת מבין הנושאים הנלמדים במסכת שבת, ישנן הרבה הלכות אקטואליות, וישנן הרבה הלכות שאינן רלוונטיות היום. נדמה לי שכשהרב שהעביר דף יומי בקיבוץ למד את המשנה הזו, הוא חשב שזו אחת מן המצוות הבלתי רלוונטיות, אבל פתאום כל הקהל התחיל לספר עדויות אישיות, והדבר הפך לרלוונטי מאוד. נלמד את המקורות העוסקים בכך: קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... יוסף מוקיר שבת שני סיפורים דומים, שלעתים רבות מתבלבלים ביניהם בגלל הסוף הדומה שיש בשניהם, ובכל זאת נדמה לי שהמסר של הסיפורים שונה לחלוטין. הסיפור הראשון מופיע במסכת שבת, בדפים שאותם למדנו השבוע: קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף שאלת הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף שעלתה השבוע לכותרות, הפכה להיות מחלוקת גדולה בין הרבנים לבין עצמם, וכמובן גם בינם לבין בג"צ והממשלה. כידוע, בג"צ הכריע ברוב של שנים נגד אחד (בין השנים התומכים היה גם אליקים רובינשטיין, יהודי חובש כיפה, והמתנגד היה אדמונד לוי – גם הוא חובש כיפה) שיש להפקיע את בתי הכנסת מקודשתם ואז להרוס אותם, כפי שפסק הרב מצגר, הרב הראשי. לעומתם, סברו הרב אליהו, הרב עובדיה יוסף והרב עמאר שאין להרוס את בתי הכנסת ויש לדרוש פיקוח בינלאומי על קדושתו. יסוד המחלוקת הזו קשור למה שלומדים היום בדף היומי: קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... מהלכות קריעה בין אבות המלאכות שנימנו בפרק שביעי נמצא 'הקורע ע"מ לתפור'. משמע שהקורע שלא על מנת לתפור אינו אסור מהתורה. האם הסיבה היא בגלל שהוא מקלקל, או בגלל שאין זה כמו הקריעה שהיתה במשכן? קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... חליבה בשבת 1. תלמוד בבלי מסכת שבת דף צה עמוד א תנו רבנן: החולב והמחבץ והמגבן כגרוגרת, המכבד, והמרבץ, והרודה חלות דבש: שגג בשבת - חייב חטאת, הזיד ביום טוב - לוקה ארבעים, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: אחד זה ואחד זה אינו אלא משום שבות. רב נחמן בר גוריא איקלע לנהרדעא, בעו מיניה: חולב משום מאי מיחייב? - אמר להו: משום חולב. - מחבץ משום מאי מיחייב? - אמר להו: משום מחבץ. - מגבן משום מאי חייב? - אמר להו: משום מגבן. - אמרו ליה: רבך קטיל קני באגמא הוה. אתא שאיל בי מדרשא, אמרו ליה: חולב חייב משום מפרק, מחבץ חייב משום בורר, מגבן חייב משום בונה. קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... שבירת הלוחות 1. תלמוד בבלי מסכת שבת דף פז עמוד א דתניא: שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכים הקדוש ברוך הוא עמו: הוסיף יום אחד מדעתו, ופירש מן האשה, ושבר את הלוחות. הוסיף יום אחד מדעתו. מאי דריש? "היום ומחר" - היום כמחר, מה למחר - לילו עמו, אף היום - לילו עמו. ולילה דהאידנא נפקא ליה. שמע מינה - תרי יומי לבר מהאידנא. ומנלן דהסכים הקדוש ברוך הוא על ידו - דלא שריא שכינא עד צפרא דשבתא. קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... פינת הלשון 1. משנה מסכת שבת פרק ח משנה א המוציא יין - כדי מזיגת הכוס. חלב - כדי גמיעה. דבש - כדי ליתן על הכתית. שמן - כדי לסוך אבר קטן. מים - כדי לשוף בהם את הקילור. ושאר כל המשקין ברביעית. קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה אחד הסיפורים המוכרים יותר והשנויים ביותר במחלוקת הוא סיפור דוד ובת שבע. במה בדיוק חטא דוד המלך בסיפור זה, והאם נכון לשפוט אותו ע"פ הכתוב או לא? ראשית, נקרא את הסיפור כפי שהוא מופיע בספר שמואל. כמובן שבספר דברי הימים הסיפור אינו מופיע כלל, היות ובספר זה מטרת המחבר היא להאדיר את מלכות בית דוד. קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... רשב"י במערה קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... נר שבת ונר חנוכה החג האחרון שנוסף בלוח השנה העברי לפני יום העצמאות היה חג החנוכה. הוא נחקק בסוף ימי הבית השני, מספר דורות לפני שנערכה המשנה. חג הפורים, לעומת זאת, נקבע הרבה לפני כן, ממש לפני שנחתם התנ"ך, והוא זכה עוד 'להשתחל' לתוך התנ"ך. קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... בית הכנסת ובתי העיר 1. תלמוד בבלי מסכת שבת דף יא עמוד א ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: כל עיר שגגותיה גבוהין מבית הכנסת לסוף חרבה, שנאמר "לרומם את בית א-לוקינו ולהעמיד את חרבותיו". והני מילי - בבתים, אבל בקשקושי ואברורי - לית לן בה. אמר רב אשי: אנא עבדי למתא מחסיא דלא חרבה. - והא חרבה! - מאותו עון לא חרבה. קראו את כל המאמר שבת - קראו עוד... חטא כדי שיזכה חברך כידוע, כל ישראל ערבים זה בזה. כדי להציל את חייו של חבר, אדם מוכן גם לסכן את חייו במידה מסויימת. השאלה היא כמה מוכן אדם לסכן באופן רוחני בשביל חברו. שמעתי פעם הסבר על המושג 'מסירות נפש', שאדם מוכן לא רק למסור את גופו, אלא גם את נפשו. גם את העולם הבא שלו אדם מוכן לסכן בשביל מטרה חשובה מספיק. קראו את כל המאמר עירובין - קראו עוד... טיסת כהנים מעל בית קברות דיני טומאה וטהרה אינם מוכרים כל כך. אפילו הכהנים, שמוזהרים שלא להיטמא, אינם יודעים תמיד את כל הפרטים. כולם יודעים שכהן אינו יכול להיכנס לבית הקברות. אבל לא כולם מכירים את כל דיני אהל הטומאה. ברחוב שגרתי בו בפראג היו עצים גבוהים מאוד שהיו מסככים על הרחוב וגם על בית הקברות. כהנים לא תמיד ידעו שאסור להם קראו את כל המאמר עירובין - קראו עוד... נשים ומצוות עשה שהזמן גרמא כידוע, ישנה מחלוקת בין האשכנזים והספרדים בשאלה האם נשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמה או לא. האשכנזיות נוהגות לברך על לולב, שופר, וחלקן אף על ספירת העומר, בעוד הספרדיות נוהגות שלא לברך. ואולם, גם האשכנזיות אינן נוהגות להתעטף בציצית או להניח תפילין. מדוע? אחד המקורות היסודיים לשאלה זו נמצא בסוגייתנו: קראו את כל המאמר ברכות - קראו עוד... בס"ד ברכת הגומל 1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נד עמוד ב אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות - יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים, ויצא. יורדי הים מנלן - דכתיב: "יורדי הים באניות... המה ראו מעשי ה'", ואומר: "ויעמד רוח סערה... יעלו שמים ירדו תהומות", ואומר: "יחוגווינועו כשכור", ואומר: "ויצעקו אל ה' בצר להם וממצוקתיהם יוציאם", ואומר: "יקם סערה לדממה", ואומר: "וישמחו כי ישתקו", ואומר: "יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם". קראו את כל המאמר ברכות - קראו עוד... ברכת האילנות אני זוכר חידה ששאלו אותי כשהייתי קטן: אילו שלוש ברכות מברכים רק פעם בשנה - אפילו לבני חו"ל שחוגגים תמיד שני ימים טובים? התשובה היא - להדליק נר של יום הכיפורים, מנחם ציון בבניין ירושלים (לפי האשכנזים שאומרים זאת רק במנחה של תשעה באב) וברכת האילנות. מכיון שזו ברכה נדירה, עושים ממנה עניין גדול. אבל האמת היא שהמקור שלה בגמרא הוא קצר ביותר, וגם בשו"ע אין הרבה דיון על הברכה הזו: קראו את כל המאמר ברכות - קראו עוד... חסידים הראשונים כשקמה תנועת החסידות, לפני כשלוש מאות שנה, היה זה כאשר היה צורך לחזק את הקשר של היהודי הפשוט אל התורה - לאו דוקא דרך לימוד התורה, אלא גם דרך התפילה ועבודת ה' הפשוטה. את השם - חסידים, שאבה תנועת החסידות מקבוצה של אנשים שחיו בתקופת התנאים, שחלקם הקטן מוכר לנו גם מעולם ההלכה - כמו ר' יהודה, אך רובם ידועים בעיקר בזכות מעשיהם. הם התפרסמו בקשר לתפילתם, בקשר לסיגופים וההחמרות שהם נהגו על עצמם, ובקשר למופתים שידעו לעשות. המקור הראשון שנלמד, לקוח מתוך המשנה במסכתנו: קראו את כל המאמר ברכות - קראו עוד... העברת רבן גמליאל מהנשיאות מסתבר שחיכוכים פוליטיים ומינויים הם לא רק עניין שקורה בכנסת הנוכחית, אלא דבר שהתחיל לפני שנים רבות. הגמרא מספרת לנו כיצד הודח נשיא הסנהדרין, לאחר שורה של אירועים שקוממו עליו את כל העם. אמנם לא היה ביכולתם לגרום למשאל עם, אבל הם בהחלט הצליחו לבצע את ההפיכה בזכות שליטתם במנגנוני הסנהדרין. מסתבר שגם המתרגם, גם המקריא את הפסוקים וגם כל העם עמדו לצדם - ולא לצדו של הנשיא. קראו את כל המאמר ברכות - קראו עוד... החיים לאחר המוות מראשית ימי האנושות תהו בני האדם מה קורה לאדם לאחר מותו. ההנחה היא שגופו של האדם הוא רק מעטפת למשהו פנימי יותר, ולאחר שגופו של האדם אינו מתפקד יותר, הנשמה נשארת. קראו את כל המאמר ברכות - קראו עוד... מעמדם של עשרת הדברות 1. משנה מסכת תמיד פרק ה משנה א אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו. קראו עשרת הדברים, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, ברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכות כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא: קראו את כל המאמר ברכות - קראו עוד... קביעת שם לתינוק 1. תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד ב ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה אדם שהודה להקדוש ברוך הוא, עד שבאתה לאה והודתו, שנאמר "הפעם אודה את ה'". ראובן - אמר רבי אלעזר: אמרה לאה: ראו מה בין בני לבן חמי; דאילו בן חמי, אף על גב דמדעתיה זבניה לבכירותיה, דכתיב "וימכר את בכרתו ליעקב", חזו מה כתיב ביה: "וישטם עשו את יעקב", וכתיב: "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים" וגו'. ואילו בני, אף על גב דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה, דכתיב: "ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף", אפילו הכי לא אקנא ביה, דכתיב: " וישמע ראובן ויצלהו מידם". קראו את כל המאמר הדף הקודם \| הדף הבא