עמוד 1

ואני תפילתי – הרב ירון
ברכת המשפט

 
עיון תפילה – השלב הראשון לאחר קיבוץ הגלויות הוא החזרת המערכת המשפטית למקומה. וכפי שלמדו חז"ל (מגילה יז, ב): משני פסוקים רצופים בפרק א של ישעיהו: "וכיון שנתקבצו גלויות - נעשה דין ברשעים, שנאמר: "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ", וכתיב "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה". המערכת המשפטית היא גם תנאי הכרחי לגאולה, שהרי הגלות נגזרה בגלל עיוותי המשפט. חז"ל אומרים בכמה מקומות (כגון: סנהדרין ז, א. שבת קלט, א ועוד) שהשראת השכינה בישראל קשורה בקשר הכרחי למערכת משפט תקינה.

בחסד וברחמים, וצדקנו במשפט – הרב מונק כותב שהמייחד את המשפט העברי הוא השילוב שבין החסד והרחמים, הצדק והמשפט. ואמנם פעמים רבות הדיין אינו יכול להפעיל את מידת הרחמים במשפט, שהרי 'אין מרחמים בדין', אך הקב"ה שופט כל הארץ, יכול למלוך עלינו בחסד וברחמים.

 
מלך אוהב צדקה ומשפט – הטור (סימן קיח) שואל מדוע דוקא בברכה זו מזכירים את מלכותו של הקב"ה, ואומר שהקשר בין המשפט למלכות מבוסס על הפסוק: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ" (משלי כט, ד).

 
 פינת ההלכה – בעשרת ימי תשובה, כידוע, מסיימים בברכה זו 'המלך המשפט'. מהו ההבדל בין 'מלך אוהב צדקה ומשפט' לבין 'המלך המשפט'? מסביר הרב קוק: בכל ימות השנה הקב"ה נוהג במידת הרחמים והאהבה: 'מלך אוהב צדקה ומשפט', כי הוא יודע שקשה לנו לחזור בתשובה בגלל כוחו של היצר הרע. אבל בימי התשובה שערי השמים פתוחים, והרבה יותר קל לחזור בתשובה, ולכן מי שלא מנצל את ההזדמנות הזו ועומד ברשעו נידון במידת המשפט.

¨
 פינת הדקדוקהמלך המשפט – לכאורה זהו צירוף שאינו עומד בכללי הדקדוק, שהרי ה"א הידיעה תמיד באה אצל הנסמך ולא אצל הסומך (לדוגמא: בית הכנסת). יש שכתבו שזה לתפארת המליצה כפי שמצינו בכמה מקומות בתנ"ך, כגון: "הָאָרוֹן הַבְּרִית" (יהושע ג, יד). אך יש שכתבו שאין כאן סומך ונסמך אלא שני תארים נפרדים: הקב"ה הוא גם המלך, וגם מקור המשפט.

 
 סיפורמלך אוהב צדקה ומשפט – מסופר על הש"ך שנתבע ע"י שכנו לדין תורה, אך השכן ביקש להתדיין במקום רחוק כדי שלא יכירו את הש"ך וישאו לו פנים. הדיינים אכן לא הכירו את הש"ך ופסקו נגדו. כששאל הש"ך מה הם נימוקי הפסיקה הם הביאו ראיה מפורשת מהספר 'תקפו כהן' – שהוא ספרו של הש"ך. אמר הש"ך: כעת אני מבין מה גודל הסכנה שבשוחד, שאדם אינו מסוגל לראות את האמת כשהוא משוחד.

חידודים – והסר ממנו יגון ואנחה – שואל הרב אפשטיין: מה הקשר בין השבת השופטים לבין היגון והאנחה? – אלא שיש להבין זאת על סמך הגמרא (שבת קלט, א): "אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל". כך הוא מסביר גם את תחילת מגילת רות: "ויהי בימי שפוט השופטים (דור ששפט את שופטיו שעיוותו את הדין) – ויהי רעב בארץ"...
AtarimTR